התחלות

התקופה האחרונה שופעת אצלי התחלות חדשות, חיוביות ומרגשות, שמונעות ממני להתפנות לבישול ולאפייה, ועוד פחות מכך לכתיבה על בישול ואפייה (מ' המסכן נאלץ לאכול רוגלך קנויים!)

לכן, היום פוסט קצר וקצת שונה, ובו רק המלצות על דברים שניסיתי לאחרונה והתגלו כמוצלחים מאד, ותמונה אחת של התחלה…

ראשית, אספר שניסיתי את האגרולים האפויים שפרסמה יערה בבלוג המצויין – "בישולוג". עשיתי כמה שינויים במתכון – קצצתי שום, ג'ינג'ר, בצל, גזר והרבה פטריות (שמפיניון ושיטאקי טריות) והקפצתי במחבת יחד עם קופסת נבטי שעועית (נבטים סיניים). תיבלתי ברוטב סויה ומעט צ'ילי מתוק. יצא מעולה ובהחלט ייכנס לרפרטואר, ליומיום ולאירועים חגיגיים, עם או בלי בשר.

את המתכון השני ניסה מ'. הבחירה והשינויים במתכון – של שנינו. מדובר במתכון למרק פטריות, מתוך הבלוג שאין שני לו – "בצק אלים". מ' קצץ בצל, שום, שתיים וחצי חבילות פטריות שמפיניון (היה מבצע בסופר) וחצי חבילת שיטאקי. לא שמנו טימין (לא היה בבית) ולא גריסי פנינה (מאותה סיבה). במקום הגריסים הוספנו 2 כפות שיבולת שועל שהתבשלה ונטחנה יחד עם הפטריות. מממממ… זה כל מה שיש לי להגיד על המרק הזה.

ולתמונה:

עוגת חתונה

זו התחלה מרגשת במיוחד. לא אכביר עליה במילים, אומר רק שאני (יחד עם גיסתי המופלאה) הכנתי את העוגה וגם חתכתי אותה (את זה עשיתי יחד עם מ') ואם עוד לא ברור מה האירוע, אומר רק שגם קיבלתי טבעת באותו ערב.

*ואי אפשר בלי קרדיט לצלמת הנהדרת של תמונת העוגה – אורלי זיילר

14/11/09 - 4 תגובות

סלט אטריות סובה וטופו

סלט אטריות סובה וטופו

לא, זו לא קללה ביפנית… אטריות סובה הן אטריות כוסמת שאפשר להשיג בחנויות הטבע או בחנויות המוצרים מהמזרח. וטופו? טופו זה כבר מזמן לא המוצר חסר הטעם ובעל המרקם מעורר הבחילה שלמדנו לשנוא. עם קצת אהבה וטיפול נכון, זו תוספת חלבון משביעה וטעימה להרבה מנות. לא שכנעתי אתכם? אפשר להכין את הסלט הזה בלי טופו או להחליף את הטופו בעוף.

כדאי לנסות את אטריות הסובה. הן אמנם לא זולות אבל עדינות מאד בטעמן ומוסיפות טעם ומרקם מיוחד לסלט. אם לא בא לכם עליהן, אפשר להחליף בנודלס (אטריות ביצים). לא ניסיתי אבל לא נראה לי שתהיה בעיה.

עם או בלי טופו או עוף, מדובר בסלט קליל, טעים ומשביע. בימי הקיץ החמים האלו, זו ארוחת צהריים מושלמת בעיני (וגם מ' אכל 3 מנות בכלל בלי לשים לב…) המתכון הוא המצאה שלי, המבוססת באופן די רופף על דורעם גונט ועל המתכון הזה.

סלט אטריות סובה וטופו (4 מנות גדולות)

מתחילים בהכנת האטריות. שוברים אותם לשניים ומכינים אותן כמו פסטה רגילה – מרתיחים הרבה מים בסיר וכשהם רותחים מוסיפים את האטריות. שימו לב שלאטריות הסובה דרושות רק 4 דקות בישול. יותר מזה והן יתחילו להתפורר. אני השתמשתי ב:

1 חבילה אטריות סובה

אטריות סובה

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

אטריות סובה מבושלות

מכינים את הרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

כמעט שכחתי… מוסיפים גם

מיץ וגרידה מחצי לימון

רוטב

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו). מכינים את הטופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

ומערבבים את הטופו עם הרוטב. אם יש לכם זמן, אפשר להשרות את הטופו ברוטב כמה דקות/ שעות. אם לא, לא נורא. מתחילים מיד לטגן. במחבת שמים מעט שמן (אם אתם משתמשים בטפלון אפשר לשים ממש כמה טיפות שמן). כשהמחבת חמה, מטגנים את הטופו עד שהוא משחים. משתדלים לסנן כמה שיותר מהרוטב כדי שלא יישרף כשמטגנים את הטופו. אחרי שהטופו משחים כדאי להכניס אותו חזרה לרוטב לספוג עוד קצת טעמים. מחכים שהטופו יצטנן מעט.

טופו מיטגן

אפשר לעשות אותו דבר עם חזה עוף חתוך לקוביות, רק אל תכניסו אותו חזרה לרוטב. את הרוטב יש לבשל (אחרי שמוציאים את העוף מהמחבת) או לזרוק. אחרת זו חממה לחיידקים.

בזמן שהטופו מיטגן חותכים ירקות. בעיקרון אפשר להשתמש במה שאתם אוהבים ויש לכם בבית. אני השתמשתי ב:

3 גבעולים של בצל ירוק קוצצים לרוחב. את החלק הלבן קוצצים לפרוסות דקות ואת החלק הירוק לפסים עבים יותר

1 פלפל צהוב בינוני חותכים לאורך לפסים

2-3 מלפפונים בעיקרון אפשר לחצות ולפרוס. אם בא לכם מראה קצת יותר מיוחד וטעם מוצק יותר, אפשר לחצות ולהוציא עם כפית את הזרעים שבאמצע המלפפון, ורק אז לפרוס.

5-6 פטריות שמפיניון לחצות ולפרוס.

ירקות לסלט

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

סלט אטריות סובה וטופו

המתכון בקיצור:

סלט אטריות סובה וטופו

מכינים לפי הוראות היצרן:

1 חבילה אטריות סובה שבורות לחצי

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

לרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו).

טופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

מטגנים במחבת חמה עם מעט שמן עד שהטופו משחים. מוציאים ומחזירים לרוטב.

ירקות:

קוצצים לגודל ביס:

3 גבעולים של בצל ירוק

1 פלפל צהוב בינוני

2-3 מלפפונים

5-6 פטריות שמפיניון

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

30/08/09 - 2 תגובות

מרק חרירה וזיכרון

מרק חרירה

אמא שלי ז"ל, לא ממש ידעה לבשל. האמת, בישול ואוכל גם לא מאד עניינו אותה. אני זוכרת את הסיפורים שלה על האוכל שהייתה זורקת מחלון הבית בתור ילדה, כדי שלא יראו שלא גמרה הכל בצלחת. גם בתור אישה בוגרת, אוכל לא היה חלק מהותי מחייה. למזלה (ואולי גם למזלנו, ילדיה), היא בילתה כמעט את כל חייה הבוגרים בקיבוץ, מה שפטר אותה מהצורך בבישולים יומיומיים. למעט פיצה, שהכינה לאירועים מיוחדים בלבד, לא היה מאכל שאני זוכרת אותו כ"שלה". לכן, אוכל בדרך כלל לא מזכיר לי את אמא שלי, חוץ ממרק חרירה.

כשאחותי הצעירה הייתה בכיתה ז', נערך בכיתתה "ערב בית אבי" שבו כל משפחה מספרת על משפחת המוצא שלה. כל משפחה התבקשה גם להביא מאכל מסוים שמאפיין את העדה שלה או את הבית ממנו הגיעה. אמא שלי, שבכלל הייתה יקית, התקשרה לאחות של אבי וקיבלה מתכון והוראות הכנה למרק חרירה – מרק מרוקאי למהדרין. היא הכינה אותו והתגובות באותו ערב היו נלהבות מאד. אפילו אני, שלא ממש אוהבת קטניות, נהניתי ממנו מאד. שני דברים למדתי מהצלחת המרק. הראשון הוא שכשמשקיעים הרבה אהבה ורצון טוב, לא תמיד צריך ידע או ניסיון רב בבישול כדי שהאוכל יצא טעים. השני הוא שאם אמא שלי הצליחה להכין מרק חרירה, כנראה שהוא ממש פשוט להכנה…

אמי נפטרה לפני שנתיים. מאז, מרק חרירה תמיד מזכיר לי אותה, למרות (ואולי בגלל) שלמיטב ידיעתי הכינה אותו רק פעם אחת, באותו ערב.

חרירה, בערבית מרוקאית, זה משי. המרק קיבל את שמו מהמרקם החלק העדין והסמיך שלו. זה מרק מאד משביע והוא יכול להוות ארוחה בפני עצמו. הכמות שמוצעת כאן גדולה מאד והמרק מחמיץ די מהר, אז קחו זאת בחשבון ואל תכינו אם אין מי שיאכל… חוץ מזה, בגלל שצריך להשרות את החומוס, צריך להתכונן למרק הזה לפחות ערב מראש, או לקנות חומוס קפוא. המתכון המובא כאן הוא של דודה שלי, בשינויים קלים מאד שלי.

מרק חרירה (כמות ל6-8 מנות)

קודם כל משרים:

1 כוס גרגרי חומוס יבשים

בעיקרון צריך להשרות את החומוס כ12-24 שעות מראש, בקערה עם מים שמגיעים בערך שתי אצבעות מעל החומוס. אני הנבטתי את החומוס, כדי להעלות את ערכו התזונתי וכדי שיהיה קצת יותר קל לעיכול. זה אומר שאחרי שהשריתי אותו, סיננתי אותו מהמים והנחתי אותו, בתוך המסננת, במקום חשוך. במשך היומיים הבאים הרטבתי אותו מדי פעם, עד שהחל לנבוט. עוד על נבטוטים אפשר לקרוא כאן. אם אין לכם זמן או כוח להנביט, אפשר פשוט להשרות את החומוס ערב מראש.

חומוס בהשריה

חומוס מונבט

כך נראה החומוס לפני ואחרי ההשריה/הנבטה.

למחרת קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (במקור – כמה עלים של סלרי. אני פחות אוהבת את הטעם של העלים אז שמתי גבעול)

עגבניה, בצל וסלרי קצוצים

זורקים הכל לסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

החומוס המושרה

חומוס, עדשים וגריסים

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש כך שהסיר רותח בעדינות (בועות קטנות) ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס רך והמרק מאבד משקיפותו והופך יותר סמיך. אם רוצים לקצר את התהליך, אפשר לבשל בסיר לחץ.

אחרי שעתיים, בודקים את כמות המים, מוסיפים מים כך שהכמות תחזור לכמות המקורית ומביאים לרתיחה.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה (מי שלא סובל יכול לוותר)

ומוסיפים למרק.

מוסיפים גם

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

ומבשלים עוד כ-10 דקות, ברתיחה עדינה תוך כדי ערבוב מדי פעם.

עכשיו (ורק עכשיו!) מתבלים ב:

מלח

חשוב מאד להוסיף את המלח רק אחרי שהקטניות התבשלו לחלוטין. אם מוסיפים לפני כן, הן יישארו קשות ולא יתרככו לעולם.

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק מספיק סמיך בשבילכם (בשבילי הוא היה מספיק סמיך), מעולה. סיימתם. אם לא:

לוקחים קערית, מוסיפים לה:

1 כף קמח

וממיסים את הקמח במעט מים. בערך 3 כפות.

מוסיפים בהדרגה את התמיסה למרק, על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב מתמיד. מביאים לרתיחה עדינה. אל תוסיפו את הקמח ישירות למרק כי הוא לא יימס ויהיו לכם גושי קמח במרק.

אם זה עדיין לא מספיק סמיך, אפשר להוסיף עוד כף קמח, באותה צורה. קחו בחשבון שהמרק מסמיך מאד עם הזמן ואם תוסיפו יותר מדי, בסוף תצא לכם עוגת חרירה.

זהו, המרק מוכן. אני מבטיחה שתהנו!

*כמה הערות:

  • כאמור, המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר אז מומלץ להוסיף לו מים כשמחממים מחדש.
  • התחתית של המרק הזה נשרפת בקלות ונורא מבאס שכל המרק מקבל טעם חרוך, אז צריך להקפיד לערבב אותו מדי פעם, במיוחד אחרי שמוסיפים את האטריות והקמח, ולגרד את תחתית הסיר כל הזמן.

מרק חרירה

המתכון בקיצור:

מרק חרירה (6-8 מנות):

משרים ללילה

1 כוס חומוס

למחרת: קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (או כמה עלים)

שמים את החומוס והירקות בסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס מתרכך והמרק מסמיך מעט. מוסיפים מים ומביאים לרתיחה חוזרת.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה

ומוסיפים למרק יחד עם:

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

מבשלים כ10 דקות ברתיחה עדינה ומתבלים ב

מלח

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק לא מספיק סמיך ממיסים

1 כף קמח

בתוך

3 כפות מים

ומוסיפים לאט לאט  למרק בבחישה מתמדת , עד אשר מתקבל מרק סמיך. אם הוא לא מספיק סמיך אפשר לחזור על התהליך שוב. לא להגזים – כדי לא לקבל עוגה .

31/01/09 - 4 תגובות

 

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏