מרק חרירה וזיכרון

מרק חרירה

אמא שלי ז"ל, לא ממש ידעה לבשל. האמת, בישול ואוכל גם לא מאד עניינו אותה. אני זוכרת את הסיפורים שלה על האוכל שהייתה זורקת מחלון הבית בתור ילדה, כדי שלא יראו שלא גמרה הכל בצלחת. גם בתור אישה בוגרת, אוכל לא היה חלק מהותי מחייה. למזלה (ואולי גם למזלנו, ילדיה), היא בילתה כמעט את כל חייה הבוגרים בקיבוץ, מה שפטר אותה מהצורך בבישולים יומיומיים. למעט פיצה, שהכינה לאירועים מיוחדים בלבד, לא היה מאכל שאני זוכרת אותו כ"שלה". לכן, אוכל בדרך כלל לא מזכיר לי את אמא שלי, חוץ ממרק חרירה.

כשאחותי הצעירה הייתה בכיתה ז', נערך בכיתתה "ערב בית אבי" שבו כל משפחה מספרת על משפחת המוצא שלה. כל משפחה התבקשה גם להביא מאכל מסוים שמאפיין את העדה שלה או את הבית ממנו הגיעה. אמא שלי, שבכלל הייתה יקית, התקשרה לאחות של אבי וקיבלה מתכון והוראות הכנה למרק חרירה – מרק מרוקאי למהדרין. היא הכינה אותו והתגובות באותו ערב היו נלהבות מאד. אפילו אני, שלא ממש אוהבת קטניות, נהניתי ממנו מאד. שני דברים למדתי מהצלחת המרק. הראשון הוא שכשמשקיעים הרבה אהבה ורצון טוב, לא תמיד צריך ידע או ניסיון רב בבישול כדי שהאוכל יצא טעים. השני הוא שאם אמא שלי הצליחה להכין מרק חרירה, כנראה שהוא ממש פשוט להכנה…

אמי נפטרה לפני שנתיים. מאז, מרק חרירה תמיד מזכיר לי אותה, למרות (ואולי בגלל) שלמיטב ידיעתי הכינה אותו רק פעם אחת, באותו ערב.

חרירה, בערבית מרוקאית, זה משי. המרק קיבל את שמו מהמרקם החלק העדין והסמיך שלו. זה מרק מאד משביע והוא יכול להוות ארוחה בפני עצמו. הכמות שמוצעת כאן גדולה מאד והמרק מחמיץ די מהר, אז קחו זאת בחשבון ואל תכינו אם אין מי שיאכל… חוץ מזה, בגלל שצריך להשרות את החומוס, צריך להתכונן למרק הזה לפחות ערב מראש, או לקנות חומוס קפוא. המתכון המובא כאן הוא של דודה שלי, בשינויים קלים מאד שלי.

מרק חרירה (כמות ל6-8 מנות)

קודם כל משרים:

1 כוס גרגרי חומוס יבשים

בעיקרון צריך להשרות את החומוס כ12-24 שעות מראש, בקערה עם מים שמגיעים בערך שתי אצבעות מעל החומוס. אני הנבטתי את החומוס, כדי להעלות את ערכו התזונתי וכדי שיהיה קצת יותר קל לעיכול. זה אומר שאחרי שהשריתי אותו, סיננתי אותו מהמים והנחתי אותו, בתוך המסננת, במקום חשוך. במשך היומיים הבאים הרטבתי אותו מדי פעם, עד שהחל לנבוט. עוד על נבטוטים אפשר לקרוא כאן. אם אין לכם זמן או כוח להנביט, אפשר פשוט להשרות את החומוס ערב מראש.

חומוס בהשריה

חומוס מונבט

כך נראה החומוס לפני ואחרי ההשריה/הנבטה.

למחרת קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (במקור – כמה עלים של סלרי. אני פחות אוהבת את הטעם של העלים אז שמתי גבעול)

עגבניה, בצל וסלרי קצוצים

זורקים הכל לסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

החומוס המושרה

חומוס, עדשים וגריסים

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש כך שהסיר רותח בעדינות (בועות קטנות) ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס רך והמרק מאבד משקיפותו והופך יותר סמיך. אם רוצים לקצר את התהליך, אפשר לבשל בסיר לחץ.

אחרי שעתיים, בודקים את כמות המים, מוסיפים מים כך שהכמות תחזור לכמות המקורית ומביאים לרתיחה.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה (מי שלא סובל יכול לוותר)

ומוסיפים למרק.

מוסיפים גם

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

ומבשלים עוד כ-10 דקות, ברתיחה עדינה תוך כדי ערבוב מדי פעם.

עכשיו (ורק עכשיו!) מתבלים ב:

מלח

חשוב מאד להוסיף את המלח רק אחרי שהקטניות התבשלו לחלוטין. אם מוסיפים לפני כן, הן יישארו קשות ולא יתרככו לעולם.

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק מספיק סמיך בשבילכם (בשבילי הוא היה מספיק סמיך), מעולה. סיימתם. אם לא:

לוקחים קערית, מוסיפים לה:

1 כף קמח

וממיסים את הקמח במעט מים. בערך 3 כפות.

מוסיפים בהדרגה את התמיסה למרק, על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב מתמיד. מביאים לרתיחה עדינה. אל תוסיפו את הקמח ישירות למרק כי הוא לא יימס ויהיו לכם גושי קמח במרק.

אם זה עדיין לא מספיק סמיך, אפשר להוסיף עוד כף קמח, באותה צורה. קחו בחשבון שהמרק מסמיך מאד עם הזמן ואם תוסיפו יותר מדי, בסוף תצא לכם עוגת חרירה.

זהו, המרק מוכן. אני מבטיחה שתהנו!

*כמה הערות:

  • כאמור, המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר אז מומלץ להוסיף לו מים כשמחממים מחדש.
  • התחתית של המרק הזה נשרפת בקלות ונורא מבאס שכל המרק מקבל טעם חרוך, אז צריך להקפיד לערבב אותו מדי פעם, במיוחד אחרי שמוסיפים את האטריות והקמח, ולגרד את תחתית הסיר כל הזמן.

מרק חרירה

המתכון בקיצור:

מרק חרירה (6-8 מנות):

משרים ללילה

1 כוס חומוס

למחרת: קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (או כמה עלים)

שמים את החומוס והירקות בסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס מתרכך והמרק מסמיך מעט. מוסיפים מים ומביאים לרתיחה חוזרת.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה

ומוסיפים למרק יחד עם:

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

מבשלים כ10 דקות ברתיחה עדינה ומתבלים ב

מלח

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק לא מספיק סמיך ממיסים

1 כף קמח

בתוך

3 כפות מים

ומוסיפים לאט לאט  למרק בבחישה מתמדת , עד אשר מתקבל מרק סמיך. אם הוא לא מספיק סמיך אפשר לחזור על התהליך שוב. לא להגזים – כדי לא לקבל עוגה .

4 תגובות

מ' הגרגרן

1/02/09 בשעה 19:31    


סחתיין אפרת

הכל נראה כל כך טעים.

עלי והצליחי במעלה החיך של כולנו

מ

מיכל

12/02/09 בשעה 23:33    


נשמע טעים, ינוסה בקרוב!

נתאי

18/02/09 בשעה 21:04    


סבא מכין מרק לפי המתכון שלך, הוא עכשיו בשלב ב', בודק את התמונות לראות אם יצא לו נכון. נראה איך יהיה בסוף.
אלברט סיפר לי שבמרוקו משתמשים במרק חרירה כדי לשבור את צום הראמאדן.

אפרת

19/02/09 בשעה 17:44    


נו?? אז איך יצא?
כן, גם אני שמעתי על הרמאדן. נשמע לי הגיוני כי יש במרק הרבה תוכן, אבל הוא לא כבד.

להשאיר תגובה

שם *

דואר *

אתר

Subscribe without commenting

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏