שיעור טבע

הנבטה

כשהייתי ילדה, לא היו שיעורי "מדעים" או "ביולוגיה" בבית הספר היסודי. למדנו "טבע". רוב השיעורים נערכו במעבדה האפלולית, בין דוגמאות של שלדים, תרשימים אנטומיים של גוף האדם ועוברים של כל מיני חיות בצנצנות פורמלין. בחלק מהשיעורים היינו יוצאים לטבע, לחקור ולסייר בסביבות הקיבוץ, אבל השיעורים שזכורים לי ביותר מאותם שנים, היו השיעורים בהם היינו מנביטים שעועית. לכל ילד הייתה פיסת צמר גפן משלו, עם כמה פולים של שעועית. אנחנו היינו אחראים להשקות את צמר הגפן, עד שהשעועית נבטה. אני תמיד הייתי מאלו שהשקו יותר מדי, או פחות מדי, או קצת משניהם, כך שהרבה פעמים לא יצא כלום מהשעועית שלי, אבל עד היום אני זוכרת את הפלא של נביטת השעועית וכמה אהבנו לראות כל יום מה השתנה בחלקה הקטנטנה שלנו.

היום, כשמדברים על נבטים, מדברים על בריאות. אומרים שהם שופעים בויטמינים, אנזימים ומה לא, ושיש בהם את כל היתרונות שיש בצמחים הבוגרים, רק שהם הרבה יותר זמינים לגוף. אני בעיקר עדיין מוקסמת מהתהליך… חוץ מזה, גיליתי גם שקטניות מונבטות, מבושלות או לא, טעימות לי הרבה יותר מאשר קטניות שאינן מונבטות.אני הכנתי נבטוטים (נבטים קטנים, בהם הזרע עדיין קיים), בין השאר כי לא הייתה לי סבלנות להנביט את הקטניות עד הסוף, אך גם כיוון שאני לא אוהבת במיוחד את טעמם של נבטי המאש (שהיא השעועית שממנה מנביטים את ה"נבטים הסיניים" המוכרים. אפשר להשיג את השעועית עצמה בחנויות טבע) ומעדיפה את הנבטוטים.

לפניכם יומן מצולם של הנבטה. חלק הצליח וחלק לא. אני אביא גם את מסקנותיי לגבי מה לא לעשות. באופן עקרוני אני חייבת לומר שזה תהליך פשוט, ובעיני גם מהנה. רק צריך סבלנות והתמדה.. חשוב מאד להשתמש רק בדגנים/קטניות מלאים (כלומר לא מקולפים) ולא חצויים.

קחו לעצמכם 4 ימים עד שבוע לתהליך כזה, אורך הזמן תלוי בזרעים שאתם מבקשים להנביט. שעועית המאש היא הקלה והמהירה ביותר להנבטה, אורז לוקח הרבה יותר זמן.

יום 1 – השריה

משרים את הקטניות שאותן רוצים להנביט בקערות (נפרדות) עם מים. אני השריתי: עדשים כתומות, עדשים ירוקות, אורז מלא, גריסים ושעועית מאש

השרית הזרעים

בתמונה: משמאל למעלה לפי כיוון השעון – עדשים ירוקות, שעועית מאש, אורז מלא, גריסים, עדשים כתומות.

אחרי היום הראשון גיליתי שבעצם העדשים הכתומות הן חצויות ולכן אי אפשר יהיה להנביט אותן. הכנתי מהם מג'דרה.

יום 2-5 – הנבטה

כעת יש לסנן את הזרעים ולהניח אותם במקום חשוך אך חמים. חשוב לשמור על לחותם, אך לא להספיג אותם במים, כדי שלא ירקבו. אני הנחתי אותם ביחד בתבנית, מה שהסתבר כטעות כיוון שהאורז המלא והגריסים הרקיבו וקיבלו ריח לא נעים. אני ממליצה לשים במסננת, כך שיישארו לחים אך לא תהיה הצטברות של מים בתחתית הכלי. בכל אופן, כדאי להשקות את הזרעים בערך פעמיים או שלוש ביום, תלוי בחום החדר וחשוב מאד לכסות במשהו, כדי שלא יהיה אור.

היום השני:

יום שני

הזרעים תפוחים מהמים אך עוד לא רואים התחלה של נביטה. בין תמונה לתמונה הזרעים נשארים מכוסים במגבת, שהרמתי רק לצורך השקיה וצילום.

היום השלישי:

יום שלישי

בשעועית המאש כבר רואים התחלה של נביטה.גם העדשים כבר החלו לנבוט אבל קשה לראות בתמונה. באורז ובגריסים נוצרו נקודות לבנות בראש כל גרגר, שהן התחלת הנביטה, אך עוד לא הספיק לצאת נבט.

היום הרביעי:

היום הרביעי

ביום הרביעי לא הייתי בבית ולא יכולתי לדאוג לנבטים. זה גם היה היום שאחריו הרחתי שהאורז והגריסים החלו להירקב. קחו זאת בחשבון ואל תנביטו אם אתם יודעים שלא תוכלו לדאוג לנבטים. למרות זאת, רואים שגם בשעועית וגם בעדשים כבר יש נביטה. האמת שגם הגריסים החלו לנבוט אבל הרגתי אותם לפני שהספיקו להתפתח…

היום החמישי:

היום החמישי

רואים את ה"זקן" שיש לשעועית ולעדשים? יש נבטוטים! הצלחנו! עכשיו יש להעביר את הנבטוטים למקרר, שלא ירקיבו. אם אתם מעוניינים בנבטים ממש, המשיכו את התהליך עוד יום- יומיים.

מה מכינים מהנבטוטים? כל דבר שהייתם מכינים מהקטניות המקוריות. אפשר לבשל אותם ואפשר לאכול אותם טריים. אני הכי אוהבת אותם לא מבושלים. הנבטוטים מעשירים כל סלט, הם פריכים ומלאי טעם וכמובן מוסיפים המון המון בריאות!

מה אני הכנתי? סלט סלק חי עם נבטוטים ותפוחי עץ, שפירוט שלו יגיע בקרוב מאד.

אני ממליצה בחום להתנסות בהנבטה ביתית. מלבד הבריאות והטעם, ההנבטה היא תהליך מרתק בעיני, גם שנים רבות אחרי שעברתי את בית הספר היסודי. ילדים ישמחו מאד להתנסות בכך יחד איתכם וגם הכישלונות הקטנים הם חלק מהחוויה.

אז שיהיה לכם שיעור טבע נעים!

15/02/09 - להגיב

אלפחורס, ניסיון ראשון

IMG_0834

מ' לא אוהב קוקוס. זהו. אמרתי את זה. הוא פשוט לא אוהב קוקוס או שום דבר שיש בו קוקוס. חוץ מזה, אחותי הצעירה (והיחידה) הכינה כמה פעמים אלפחורס, שהיו מצוינות. שני משפטים לכאורה לא קשורים, אבל שילוב של שניהם הביא לכך שמעולם לא הכנתי אלפחורס (א. כי אין מי שיאכל וב. כי יש מי שכבר מכין אותן למי שכן אוכל). אכן, וידוי מזעזע.

למי ששומע את המילה הזו בפעם הראשונה, אלפחורס הן עוגיות ארגנטינאיות, מבצק רך ומתפורר בפה, במילוי ריבת חלב ו(באופן מסורתי) בציפוי קוקוס.

השבוע, בעקבות עודף של חלמונים, החלטתי בכל זאת להתנסות בהכנת אלפחורס. בחרתי במתכון של רוני ונציה, כיוון שעוד לא טעמתי מתכון שלה שלא היה מוצלח. כהרגלי, שיניתי אותו קצת כדי שיתאים לטעמו של מי שאוכל. כמובן שהייתי חייבת לסבך את העניינים עוד קצת, ובחרתי להכין ריבת חלב למילוי (במקום לקנות אותה מוכנה).

איך יצא? לא רע בכלל, אבל יש מקום לשיפור. בסוף המתכון תוכלו לראות את ההערות והמסקנות שלי בעקבות ההכנה.

אלפחורס בציפוי שוקולד מריר (או קוקוס)

בתחילה הכנתי את ריבת החלב. אני אספר איך עשיתי למי שמתעניין, אבל לא יצא מוצלח במיוחד (מבחינת הסמיכות. הטעם היה בסדר גמור), אז Don't try this at home…

קראתי באיזשהו מקום שאפשר להכין ריבת חלב פשוט על ידי הרתחה של קופסת שימורים של חלב ממותק מרוכז. כיוון שהייתה לי קופסה כזו בבית, החלטתי להתעלם באלגנטיות מכל הכימיקלים שבטח יש בפנים, ולהכין ממנה ריבת חלב .

IMG_0767

IMG_0768

פשוט לקחתי את הקופסה, כמו שהיא (לא פתחתי אותה או משהו, רק הסרתי את הנייר) והכנסתי אותה למים רותחים למשך כשעה (מקור אחד אמר חצי שעה, מקור אחר אמר שעתיים, אז הלכתי על האמצע). מחכים עד להתקררות ואז פותחים את הקופסה. הבעיה באופן ההכנה הזה היא שאי אפשר לדעת איך יצא עד שפותחים את הקופסה, ואז כבר מאוחר מדי. אולי אם הייתי נותנת לה עוד שעה לרתוח, הייתה יוצאת ריבת חלב טובה, אבל כמו שהכנתי, יצאה ריבה טעימה אמנם, אך נוזלית ובהירה מדי.

אז זו סאגת ריבת החלב. ועכשיו לעוגיות

מקציפים:

100 גרם חמאה רכה

100 גרם מרגרינה רכה (אל תשאלו אותי למה גם חמאה וגם מרגרינה, אבל רוני אמרה, אז אני עושה)

יחד עם

1 כוס אבקת סוכר מנופה

בזהירות עם אבקת הסוכר. אם תפעילו את המיקסר מהר לפני שהיא התערבבה עם החמאה, יהיה לכם ענן של סוכר במטבח.

מקציפים עד שהתערובת תפוחה ואוורירית. מוסיפים לאט לאט, תוך כדי הקצפה:

3 חלמונים

בכל פעם מחכים עד שחלמון אחד ייבלע בתערובת, לפני שמוסיפים את החלמון הבא.

אחרי שכל החלמונים נבלעו, מוסיפים:

1 כפית תמצית וניל

קליפה מגוררת מחצי לימון

2 כפות קוניאק או ברנדי

מוסיפים לתערובת הביצים והחמאה:

1/4 2  כוסות (300 גרם) קורנפלור (עמילן תירס, זוכרים? לא קמח תירס)

11/3 כוסות (200 גרם) קמח

שקית אבקת אפיה

כמובן שאמורים לערבב אותם קודם בקערה נפרדת. לי לא הייתה סבלנות, אז הוספתי אותם לקערת המיקסר אחד אחד, ואז הפעלתי. מערבבים ממש מעט, רק עד שהקמח והקורנפלור נבלעים בתערובת.

בצק לאלפחורס עכשיו עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומאשפזים אותו במקרר לחצי שעה לפחות. זה נחוץ על מנת שהחמאה תתקרר והבצק יתגבש. אל תוותרו על השלב הזה, אחרת לא תצליחו לרדד אותו.

אחרי חצי שעה או יותר (מתי שנוח לכם לסיים את הכנת העוגיות), מחממים תנור ל180 מעלות.

מרדדים את הבצק על נייר אפיה מקומח (כדי שלא ידבק). בעזרת חותכן או כוס בגודל שבו אתם רוצים את העוגיות, קורצים עיגולים. מנסים שהמרווחים בין העיגולים יהיו כמה שיותר קטנים, כדי שלא תצטרכו לרדד את הבצק שוב ושוב.

קורצים עיגולי בצק

מעבירים את העיגולים לתבנית אפיה (אני פשוט הורדתי את עודפי הבצק מבין העיגולים והעברתי את נייר האפייה שעליו רידדתי, עם העוגיות, לתבנית).

IMG_0777

ואופים, ממש מעט זמן – בין 5 ל10 דקות. העוגיות אמורות להישאר בצבע לבן כמעט ורק להפוך יציבות. עכשיו צריך לצנן את העוגיות, אז קחו הפסקה.

אחרי שהעוגיות בטמפרטורת החדר, הופכים אותן לצד השטוח וממלאים חצי מהעוגיות בריבת חלב. כמה? תלוי בגודל שלהן ובכמה אתם אוהבים מתוק. אני שמתי בערך כפית שטוחה. הייתי שמה יותר אבל, כאמור, הריבה יצאה נוזלית מדי ולא רציתי שהיא תישפך החוצה.

IMG_0796

סוגרים את העוגיות בלי המילוי על העוגיות עם המילוי ועכשיו יש שתי אפשרויות:

אם אתם אוהבים קוקוס, מפזרים קוקוס על צלחת ומגלגלים עליה את העוגיות, כך שהשוליים שלהן יצופו בקוקוס.

אם לא (או אם בא לכם לגוון), ממיסים

שוקולד מריר (כ200 גרם)

עם מעט

חמאה (כ20 גרם)

אפשר להמיס במיקרוגל ואז יש לעשות זאת על חום נמוך ולבדוק כל הזמן שהשוקולד לא נשרף, או על "בן מארי" שזה בסך הכל סיר עם מים שעליו שמנו קערה חסינת חום ובה ממיסים את השוקולד. אסור שהקערה תיגע במים הרותחים ובכל אופן החום שבו ממיסים צריך להיות מתון, אחרת השוקולד יישרף.

עכשיו טובלים את העוגיות בשוקולד. אני טבלתי רק עד החצי. נראה לי שיותר מזה יהיה מתוק מדי אבל זה כבר שיקול שלכ. אם השוקולד מסמיך, כדאי להכניס אותו לעוד כמה שניות במיקרוגל.

הערות שלי:

בסך הכל יצא טעים מאד אבל לפעם הבאה הייתי עושה כמה דברים אחרת:

  • קודם כל, הייתי מרדדת את הבצק דק יותר ממה שעשיתי. העוגיות תופחות די הרבה באפייה והן היו עבות מדי
  • לא להשאיר את העוגיות בלי ציפוי כלשהו. אולי זה העובי אבל אלו שלא ציפיתי יצאו קצת חונקות…
  • אלו עוגיות שצריך להשקיע בהן לא מעט. אני לא בטוחה שאשקיע שוב בקרוב, אלא אם אקבל בקשה מיוחדת.
  • בתיאבון!

IMG_0837

המתכון בקיצור:

מקציפים:

100 גרם חמאה רכה

100 גרם מרגרינה רכה

יחד עם

1 כוס אבקת סוכר מנופה

מקציפים עד שהתערובת תפוחה ואוורירית. מוסיפים תוך כדי הקצפה:

3 חלמונים

אחרי שכל החלמונים נבלעו, מוסיפים:

1 כפית תמצית וניל

קליפה מגוררת מחצי לימון

2 כפות קוניאק או ברנדי

מוסיפים לתערובת הביצים והחמאה:

1/4 2  כוסות (300 גרם) קורנפלור

11/3 כוסות (200 גרם) קמח

שקית אבקת אפיה

(רצוי לערבב את החומרים היבשים קודם בקערה נפרדת)

ומערבבים רק עד שהבצק מתאחד.

מניחים במקרר לחצי שעה לפחות. לאחר חצי שעה מחממים תנור ל180 מעלות.

מרדדים את הבצק וקורצים עיגולים בקוטר הרצוי.

אופים את העוגיות במשך 5-10 דקות, רק עד שהן הופכות יציבות.

ממלאים את העוגיות בריבת חלב.

לציפוי:

200 גרם שוקולד מריר

20 גרם חמאה


ממיסים את השוקולד והחמאה יחד וטובלים את העוגיות עד לחצי בשוקולד המומס.

6/02/09 - 3 תגובות

 

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏