התחלות

התקופה האחרונה שופעת אצלי התחלות חדשות, חיוביות ומרגשות, שמונעות ממני להתפנות לבישול ולאפייה, ועוד פחות מכך לכתיבה על בישול ואפייה (מ' המסכן נאלץ לאכול רוגלך קנויים!)

לכן, היום פוסט קצר וקצת שונה, ובו רק המלצות על דברים שניסיתי לאחרונה והתגלו כמוצלחים מאד, ותמונה אחת של התחלה…

ראשית, אספר שניסיתי את האגרולים האפויים שפרסמה יערה בבלוג המצויין – "בישולוג". עשיתי כמה שינויים במתכון – קצצתי שום, ג'ינג'ר, בצל, גזר והרבה פטריות (שמפיניון ושיטאקי טריות) והקפצתי במחבת יחד עם קופסת נבטי שעועית (נבטים סיניים). תיבלתי ברוטב סויה ומעט צ'ילי מתוק. יצא מעולה ובהחלט ייכנס לרפרטואר, ליומיום ולאירועים חגיגיים, עם או בלי בשר.

את המתכון השני ניסה מ'. הבחירה והשינויים במתכון – של שנינו. מדובר במתכון למרק פטריות, מתוך הבלוג שאין שני לו – "בצק אלים". מ' קצץ בצל, שום, שתיים וחצי חבילות פטריות שמפיניון (היה מבצע בסופר) וחצי חבילת שיטאקי. לא שמנו טימין (לא היה בבית) ולא גריסי פנינה (מאותה סיבה). במקום הגריסים הוספנו 2 כפות שיבולת שועל שהתבשלה ונטחנה יחד עם הפטריות. מממממ… זה כל מה שיש לי להגיד על המרק הזה.

ולתמונה:

עוגת חתונה

זו התחלה מרגשת במיוחד. לא אכביר עליה במילים, אומר רק שאני (יחד עם גיסתי המופלאה) הכנתי את העוגה וגם חתכתי אותה (את זה עשיתי יחד עם מ') ואם עוד לא ברור מה האירוע, אומר רק שגם קיבלתי טבעת באותו ערב.

*ואי אפשר בלי קרדיט לצלמת הנהדרת של תמונת העוגה – אורלי זיילר

14/11/09 - 4 תגובות

סלט אטריות סובה וטופו

סלט אטריות סובה וטופו

לא, זו לא קללה ביפנית… אטריות סובה הן אטריות כוסמת שאפשר להשיג בחנויות הטבע או בחנויות המוצרים מהמזרח. וטופו? טופו זה כבר מזמן לא המוצר חסר הטעם ובעל המרקם מעורר הבחילה שלמדנו לשנוא. עם קצת אהבה וטיפול נכון, זו תוספת חלבון משביעה וטעימה להרבה מנות. לא שכנעתי אתכם? אפשר להכין את הסלט הזה בלי טופו או להחליף את הטופו בעוף.

כדאי לנסות את אטריות הסובה. הן אמנם לא זולות אבל עדינות מאד בטעמן ומוסיפות טעם ומרקם מיוחד לסלט. אם לא בא לכם עליהן, אפשר להחליף בנודלס (אטריות ביצים). לא ניסיתי אבל לא נראה לי שתהיה בעיה.

עם או בלי טופו או עוף, מדובר בסלט קליל, טעים ומשביע. בימי הקיץ החמים האלו, זו ארוחת צהריים מושלמת בעיני (וגם מ' אכל 3 מנות בכלל בלי לשים לב…) המתכון הוא המצאה שלי, המבוססת באופן די רופף על דורעם גונט ועל המתכון הזה.

סלט אטריות סובה וטופו (4 מנות גדולות)

מתחילים בהכנת האטריות. שוברים אותם לשניים ומכינים אותן כמו פסטה רגילה – מרתיחים הרבה מים בסיר וכשהם רותחים מוסיפים את האטריות. שימו לב שלאטריות הסובה דרושות רק 4 דקות בישול. יותר מזה והן יתחילו להתפורר. אני השתמשתי ב:

1 חבילה אטריות סובה

אטריות סובה

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

אטריות סובה מבושלות

מכינים את הרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

כמעט שכחתי… מוסיפים גם

מיץ וגרידה מחצי לימון

רוטב

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו). מכינים את הטופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

ומערבבים את הטופו עם הרוטב. אם יש לכם זמן, אפשר להשרות את הטופו ברוטב כמה דקות/ שעות. אם לא, לא נורא. מתחילים מיד לטגן. במחבת שמים מעט שמן (אם אתם משתמשים בטפלון אפשר לשים ממש כמה טיפות שמן). כשהמחבת חמה, מטגנים את הטופו עד שהוא משחים. משתדלים לסנן כמה שיותר מהרוטב כדי שלא יישרף כשמטגנים את הטופו. אחרי שהטופו משחים כדאי להכניס אותו חזרה לרוטב לספוג עוד קצת טעמים. מחכים שהטופו יצטנן מעט.

טופו מיטגן

אפשר לעשות אותו דבר עם חזה עוף חתוך לקוביות, רק אל תכניסו אותו חזרה לרוטב. את הרוטב יש לבשל (אחרי שמוציאים את העוף מהמחבת) או לזרוק. אחרת זו חממה לחיידקים.

בזמן שהטופו מיטגן חותכים ירקות. בעיקרון אפשר להשתמש במה שאתם אוהבים ויש לכם בבית. אני השתמשתי ב:

3 גבעולים של בצל ירוק קוצצים לרוחב. את החלק הלבן קוצצים לפרוסות דקות ואת החלק הירוק לפסים עבים יותר

1 פלפל צהוב בינוני חותכים לאורך לפסים

2-3 מלפפונים בעיקרון אפשר לחצות ולפרוס. אם בא לכם מראה קצת יותר מיוחד וטעם מוצק יותר, אפשר לחצות ולהוציא עם כפית את הזרעים שבאמצע המלפפון, ורק אז לפרוס.

5-6 פטריות שמפיניון לחצות ולפרוס.

ירקות לסלט

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

סלט אטריות סובה וטופו

המתכון בקיצור:

סלט אטריות סובה וטופו

מכינים לפי הוראות היצרן:

1 חבילה אטריות סובה שבורות לחצי

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

לרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו).

טופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

מטגנים במחבת חמה עם מעט שמן עד שהטופו משחים. מוציאים ומחזירים לרוטב.

ירקות:

קוצצים לגודל ביס:

3 גבעולים של בצל ירוק

1 פלפל צהוב בינוני

2-3 מלפפונים

5-6 פטריות שמפיניון

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

30/08/09 - 2 תגובות

קלצונה פטריות ותרד

קלצונה פטריות ותרד

בחודשים האחרונים מ' ואני מצמצמים את צריכת הבשר שלנו. הסיבות רבות ושונות – בריאות (מ'), דיאטה (אני) ואקולוגיה (שנינו). חוץ מזה שעכשיו להיות חצימחוני זה טרנד… אפילו פול מקרטני בקטע. בעקבות זאת, אני כל הזמן מחפשת רעיונות לאוכל מעניין, משביע, בריא, לא משמין וכמובן – ללא בשר. נתקלתי במתכון הזה לקלצונה, שאמנם כאן הוא עם בשר, אבל התמונה היפהפייה עשתה לי חשק לנסות. קלצונה, למי שלא מכיר, הוא מאפה איטלקי שעשוי מבצק של פיצה, רק שבמקום להשאיר את הפיצה פתוחה, סוגרים אותה לכיסן ואופים. אני השתמשתי בבצק מאותו הבלוג, רק עם קמח מלא וקמח כוסמין במקום קמח לבן והרכבתי מלית משל עצמי. יצא טעים לאללה, בריא ואפילו לא כל כך משמין. אמנם יש כאן לא מעט עבודה, אבל גם לא המון ובסוף מקבלים ארוחה מלאה שלצידה צריך רק סלט.

קלצונה פטריות ותרד (6 קלצונה גדולים)

מתחילים בהכנת הבצק. בקערת המיקסר שמים:

4 כוסות קמח (אני השתמשתי ב3 כוסות קמח מלא וכוס אחת של קמח כוסמין. אפשר גם קמח לבן)

1/2 כף שמרים יבשים

מפעילים את המיקסר עם וו הלישה במהירות נמוכה. מערבבים מעט את הקמח עם השמרים ומוסיפים בהדרגה

2 כוסות מים

יכול להיות שלא תצטרכו את כל המים. שימו כוס וחצי, תראו "כמה לוקח" (כלומר האם כל הבצק נרטב) ממשיכים ללוש עוד כדקה ואז מוסיפים

כפית וחצי של מלח

2 כפות שמן זית

לשים את הבצק עוד כ5 דקות (במיקסר. ביד זה ייקח בערך כפול) עד שהבצק גמיש ואינו נדבק לדפנות הקערה. מכסים במגבת ומתפיחים כשעה, עד להכפלת הנפח. בקיץ זה ייקח בערך שעה, בחורף יותר.

בינתיים מכינים את המלית:

חוצים ופורסים

בצל אחד

ומטגנים במחבת עם מעט שמן, עד שהוא מזהיב. בינתיים פורסים

1 סלסלת פטריות

אפשר להשתמש בכל תערובת פטריות שמתאימה לכם. אני השתמשתי בחצי סלסלת שמפיניון וחצי סלסלת פטריות יער. אם יש לכם בבית פטריות פורצ'יני מיובשות, אפשר להשרות אותן במים חמים ולהוסיף גם אותן לתערובת.

אחרי שהבצל מזהיב מוסיפים את הפטריות ומטגנים מעט. בינתיים מפשירים (במיקרוגל)

כרבע חבילה של עלי תרד שלמים קפואים. אפשר כמובן להחליף בתרד רגיל. אני מעריכה שבמקרה כזה תצטרכו חצי שקית.

ומוסיפים את התרד למחבת. מטגנים מעט, רק עד שהתרד מתחמם (או משנה צבעו לכהה אם הוא טרי). מתבלים ב:

מלח לא הרבה כי תיכף נוסיף בולגרית שהיא מלוחה

פלפל שחור

וכל דבר אחר שעולה על דעתכם. אני הוספתי גם ממרח פלפלים ביתי שיצטרך לקבל פוסט נפרד בקרוב.

מלית תרד ופטריות

מכבים את האש ומניחים לתערובת להצטנן. אחרי שהיא התקררה מוסיפים

150 גרם גבינה בולגרית חתוכה לקוביות או מפוררת (תלוי במרקם שלה. עדיף כזו שמתפוררת בקלות).

גם כאן אפשר לגוון. אני השתמשתי בגבינה 5%. אפשר להשתמש בגבינה שמנה יותר, או אם ממש בא לכם שחיתות – להחליף אותה במוצרלה.

עכשיו מרכיבים את המאפה:

קודם כל, מחממים תנור ל200 מעלות.

מורידים את נפח הבצק במכה קלה ולשים מעט. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים ויוצרים מכל חלק כדור. את הכדורים מרדדים על משטח מקומח ואז קורצים מהם עיגול בקוטר 24 ס"מ. אני השתמשתי ברינג של עוגה. אפשר גם לקחת צלחת או קערה ולחתוך סביבה בסכין. מן השאריות שסביב כל עיגול אפשר להכין עוד כדור וגם אותו לרדד וכן הלאה, עד שנגמר הבצק

קורצים עיגולים מהבצק

בתוך כל עיגול מניחים כמות נדיבה של מלית (כשתי כפות גדושות) בצורה של חצי עיגול. משאירים מעט מקום בשוליים. מניחים את המחצית הריקה על המלית כך שנוצר חצי עיגול וצובטים את השוליים.

ממלאים

מורחים את המאפים בביצה טרופה

צובטים את השוליים ומורחים בביצה טרופה

ואופים כ15 דקות, עד שפני המאפה זהובים ונקישה עליו משמיעה קול חלול.

כדאי לאכול מייד, או לחמם שנית בתנור חם למספר דקות. אני חסידה גדולה של המיקרוגל אבל במקרה הזה הוא לא עושה טוב למאפים והם יוצאים סמרטוטיים.

גיוונים:

  • בעיקרון, הגיוונים למלית הם אינסופיים. אפשר לשים רוטב עגבניות וגבינות, לטגן פלפלים ובצל, תירס, ועוד ועוד. אפשר גם להכין מלית עם בצל וחומוס ולקרוא לזה סמבוסק…
  • כמו במתכון המקורי, אפשר גם להוסיף בשר – נקניקיות כמו שם או בשר בקר או כבש, טחון ומטוגן. אז אפשר להוריד את הגבינה או להשאיר אותה. מה שעושה לכם טוב.
  • אם בא לכם מאפה יותר עשיר (ומשמין כמובן) אפשר להוסיף לכל גבינה במלית גם פרמזן או גבינה קשה אחרת מגוררת. חוץ מזה, יכול להיות מאד מאד טעים להחליף את הגבינה בגבינת עזים.

בקיצור, זה מתכון שיכול להוות בסיס לעשרות ארוחות צהריים משביעות. זה גם פתרון טוב למי שלא יכול ממש לשבת ולאכול וצריך לחטוף משהו, אבל לא רוצה להתפשר על איכות ובריאות.

בתיאבון!

קלצונה תרד ופטריות

המתכון בקיצור:

קלצונה פטריות ותרד (6 קלצונה גדולים)

לבצק:

4 כוסות קמח

1/2 כף שמרים יבשים

מפעילים את המיקסר עם וו הלישה במהירות נמוכה. מערבבים מעט את הקמח עם השמרים ומוסיפים בהדרגה

2 כוסות מים

לשים עוד דקה ומוסיפים

כפית וחצי של מלח

2 כפות שמן זית

לשים את הבצק עוד כ5 דקות עד שהוא גמיש ואינו נדבק לדפנות הקערה. מכסים במגבת ומתפיחים כשעה, עד להכפלת הנפח.

למלית:

חוצים ופורסים

בצל אחד

ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים

1 סלסלת פטריות פרוסות

מפשירים

כרבע חבילה של עלי תרד שלמים קפואים.

ומוסיפים את התרד למחבת. מטגנים מעט ומתבלים ב:

מלח

פלפל שחור

מכבים את האש ומניחים לתערובת להצטנן. אחרי שהיא התקררה מוסיפים

150 גרם גבינה בולגרית חתוכה לקוביות או מפוררת

מרכיבים את המאפה:

מחממים תנור ל200 מעלות.

מחלקים את הבצק לארבעה חלקים ויוצרים מכל חלק כדור. את הכדורים מרדדים על משטח מקומח ואז קורצים מהם עיגול בקוטר 24 ס"מ.

בתוך כל עיגול מניחים כמות נדיבה של מלית (כשתי כפות גדושות) בצורה של חצי עיגול. משאירים מעט מקום בשוליים. מניחים את המחצית הריקה על המלית כך שנוצר חצי עיגול וצובטים את השוליים.

מורחים את המאפים בביצה טרופה ואופים כ15 דקות, עד שפני המאפה זהובים ונקישה עליו משמיעה קול חלול.

בתיאבון!

14/08/09 - תגובה אחת

גיוזה – כיסוני* עוף בסגנון יפני

גיוזה במילוי עוף *שאלה למומחים בעברית – כיסנים או כיסונים? ומה ההבדל (אם יש) בכלל?

לכל עם יש את הכיסונים שלו. גיוזה (או ג'אוזה בסינית) הם בעצם הקרפלעך היפניים. כמובן שמעצם היותם יפניים, התיבול שלהם שונה ומה שאני אוהבת במיוחד כאן, הוא שיטת הבישול השונה.

במקור, התכנון היה לקנות עלים של גיוזה (או עלי וונ-טון) ולהשתמש בהם להכנת הכיסונים. לרגע שכחתי שירושלים היא פריפריה מאד נידחת מבחינה קולינארית. קשה להשיג כאן מוצרים מיוחדים לבישול, שלא לדבר על מוצרים של "גויים". אז אחרי סבב טלפונים לכל החנויות המתמחות בירושלים, נותרתי ללא עלים לגיוזה ועם שתי אופציות – לוותר או להכין את הבצק לבד.

כמובן שלא הרפתקנית כמוני תוותר על תהליך מייגע וארוך כמו הכנת עלים לגיוזה. אחרי שיטוט ארוך באתרים שונים וצפייה בכמה וכמה סרטונים ביוטיוב  (שלצערי, כיוון שעבר חודש מהרגע שהכנתי את הגיוזה ועד שמצאתי זמן לכתוב עליה, לא מצאתי שוב), הבנתי שכולם מכינים פחות או יותר את אותו בצק פשוט וניגשתי להכנה.

אז הבצק באמת מאד מאד פשוט. החלק המייגע הוא רידוד וקריצה של עשרות עיגולי בצק ויש לי גם כמה מסקנות מאירות עיניים בתום התהליך. החשובה בהן היא: אל תניחו את עלי הגיוזה אחד על השני! גם לא אם הם מקומחים היטב. אין מתסכל יותר מלרדד ולקרוץ כמה עשרות עיגולים ולגלות שהם נדבקו אחד לשני ואי אפשר להפריד ביניהם. עוד מסקנה היא שאם יש לכם מכונת פסטה, זה הזמן להוציא אותה מהבוידעם. מאד קשה לרדד את העלים לעובי המתאים (אפילו לא הייתי קוראת לזה עובי.. יותר מתאים "דקות" או משהו בסגנון).

הקיפול והמילוי עצמו, שהוא החלק שחששתי ממנו, אמנם לוקח זמן אבל הוא די פשוט מרגע שתופסים את הקטע. זה יותר פשוט מלהכין קובה נניח. את המילוי הכנתי בהשראת שני המתכונים האלה – הראשון והשני

הנה זה בא. ואם לא הבנתם עד עכשיו – זה מתכון לאנשים עם עצבי ברזל וסבלנות מרובה. אל תעשו אותו אם אין לכם זמן או כוח (אלא אם מצאתם עלים קנויים ואז הוא אמנם לא פשוט אבל גם לא נוראי).

גיוזה במילוי עוף (מתכון לכ25 כיסונים)

לבצק:

טורפים יחד:

ביצה אחת

כפית שטוחה מלח

רבע כוס מים

בקערת המיקסר שמים:

2 כוסות קמח

מפעילים את המיקסר במהירות איטית מאד (עם וו הלישה) ומוסיפים את תערובת הביצה. לשים מעט ומוסיפים מים עד שהבצק הופך להיות אחיד אך לא דביק. הכמות הכללית של המים צריכה להיות בין שליש לחצי כוס (כולל הרבע שטרפנו עם הביצה).

בצק לכיסונים

לשים את הבצק כ5 דקות, עד שהוא גמיש ומבריק. בתום הלישה נותנים לבצק לנוח כ30 דקות. בזמן הזה מכינים את המלית.

למלית:

בקערה מערבבים:

חצי קילו עוף טחון (במתכונים של הגויים משתמשים בבשר חזיר, רחמנא ליצלן)

2 גבעולים של בצל ירוק קצוץ דק (רק החלק הירוק)

2 שיני שום כתושות

שורש ג'ינג'ר באורך של 3 סנטימטר בערך, קצוץ דק

כ-3 כפיות רוטב סויה

כפית שמן שומשום

כפית רוטב סויה כהה (זהו רוטב צמיגי ומתוק יותר. הוא נמכר ברוב הסופרים לצד רוטב הסויה הרגיל אבל ממש לא חובה להשתמש בו כאן)

אם בא לכם מילוי קצת פחות כבד אפשר לקצוץ:

כרבע כרוב

להמליח מעט ולשים אותו במסננת כרבע שעה. כדאי גם לשים סיר כבד או משהו שישמש משקולת. תהיו המומים לראות כמה מים יוצאים מהכרוב. אלו מים שאנחנו לא רוצים בגיוזה שלנו. אחרי כרבע שעה אפשר להוסיף את הכרוב לתערובת.

אני לא השתמשתי בכרוב כי שכחתי לקנות… אבל אני ממליצה כן להשתמש, במיוחד אם לא אוכלים את כל הגיוזה באותו יום כי לעוף יש נטייה להתייבש בחימום חוזר והכרוב יעזור לו להישאר עסיסי.

עכשיו, צריך להכניס את הידיים לקערה וללוש את הבשר. אני יודעת שיש אנשים שממש לא אוהבים לגעת בבשר בידיים אבל כאן אין ברירה. כדי שהבשר יפריש חלבונים שנחוצים להידבקות של המילוי, חייבים ללוש אותו כמה דקות.

מלית לגיוזה

מניחים את הבשר למנוחה של שלושים דקות לפחות. בינתיים מרדדים את הבצק.

מחלקים את גוש הבצק לשניים או שלושה חלקים (אם חילקתם לשלושה חלקים, יותר קל לרדד אבל תצטרכו לעשות זאת בשלוש נגלות לפחות). בסרטים שראיתי ביוטיוב, יש שתי דרכים לרדד את הבצק. הראשונה היא לעשות כדורים קטנים (כדור פינג פונג או פחות) ולרדד אותם אחד אחד. השנייה היא לרדד עלה בצק גדול ולקרוץ מתוכו עיגולים בקוטר של 10 סנטימטר בערך.  אני עשיתי בשיטה השנייה.

מרדדים את הבצק

בכל אופן, חשוב מאד לקמח את המשטח היטב ולרדד את הבצק כמה שיותר דק. לכן אם יש לכם מכונת פסטה היא תעזור מאד כאן.

אחרי שמרדדים וקורצים (אני מזכירה שוב – לא להניח יותר משניים שלושה עיגולי בצק אחד על השני), אפשר להתחיל למלא.

  • עיגול בצק לגיוזה עיגול בצק לגיוזה. מאחורי העיגול – הקופסה שבעזרתה קרצתי עיגולים.

לוקחים עיגול בצק ומניחים בתוכו כמות של כפית גדושה מהמלית. מאד קשה להסביר כיצד עושים זאת ולכן אפנה אתכם לסרטון שמראה זאת ביוטיוב.

את הכיסונים הממולאים מכסים ומניחים במקרר עד לבישול, שכדאי שיהיה לא רחוק מזמן ההגשה.

כיסונים ממולאים כדאי להכין גם רוטב לגיוזה, מעין מטבל שכל סועד טובל בו את הגיוזה כרצונו:

בקערית מערבבים:

1 כפית רוטב צ'ילי (מתוק או חריף, מה שאתם מעדיפים. את שניהם אפשר למצוא באותו מדף של הסויה הכהה)

רבע כוס רוטב סויה

2 כפיות שמן שומשום

חצי כפית סוכר (אם השתמשתם בצ'ילי מתוק, ותרו על הסוכר)

חצי כפית חומץ אורז

לפני ההגשה, מבשלים את הגיוזה.

הבישול נעשה בדרך מגניבה שאין כדוגמתה, שלמדתי מהבלוג השני ממנו לקחתי השראה.

במחבת רחבה שיש לכם מכסה עבורה, מחממים כשתי כפות שמן. כשהשמן חם, מניחים במחבת את הגיוזה, עם הצד השטוח כלפי מטה. מטגנים את הגיוזות כדקה, עד שהן מזהיבות בצידן השטוח. עכשיו מחזיקים את המכסה ביד אחת, וביד השנייה מכינים:

רבע כוס מים

שופכים את המים למחבת ומכסים מיד (זהירות, מים ושמן ביחד זה מסוכן ומשפריץ לכל עבר). מורידים את האש לחום בינוני ומחכים כשלוש דקות. פותחים את המכסה ומבשלים עוד דקה. כדאי לחתוך אחד מהכיסונים כדי לבדוק שהבשר מבושל.

מעבירים את הגיוזה לכלי הגשה. אפשר להגיש לצד סלט כרוב כארוחה קלה.

בתיאבון!

גיוזה

גיוזה במילוי עוף (מתכון לכ25 כיסונים)

לבצק:

טורפים יחד:

ביצה אחת

כפית שטוחה מלח

רבע כוס מים

בקערת המיקסר שמים:

2 כוסות קמח

מפעילים את המיקסר במהירות איטית מאד (עם וו הלישה) ומוסיפים את תערובת הביצה. לשים מעט ומוסיפים מים עד שהבצק הופך להיות אחיד אך לא דביק. הכמות הכללית של המים צריכה להיות בין שליש לחצי כוס. לשים כחמש דקות ואז נותנים לבצק מנוחה של חצי שעה.

למלית:

בקערה מערבבים:

חצי קילו עוף טחון

2 גבעולים של בצל ירוק קצוץ דק (רק החלק הירוק)

2 שיני שום כתושות

שורש ג'ינג'ר באורך של 3 סנטימטר בערך, קצוץ דק

כ-3 כפיות רוטב סויה

כפית שמן שומשום

כפית רוטב סויה כהה

אופציה: רבע כרוב קצוץ, מומלח מעט וסחוט.

מחלקים את הבצק לשניים, מרדדים כל חלק כמה שיותר דק וקורצים עיגולים בקוטר 10 ס"מ בערך. ממלאים כל עיגול בכפית מילוי גדושה וסוגרים לפי ההוראות בסרטון.

לרוטב:

בקערית מערבבים:

1 כפית רוטב צ'ילי

רבע כוס רוטב סויה

2 כפיות שמן שומשום

חצי כפית סוכר

חצי כפית חומץ אורז

בישול הגיוזה:

במחבת רחבה מחממים כשתי כפות שמן. כשהשמן חם, מניחים במחבת את הגיוזה, עם הצד השטוח כלפי מטה. מטגנים את הגיוזות כדקה, עד שהן מזהיבות בצידן השטוח. שופכים למחבת

רבע כוס מים

ומכסים מיד. מורידים את האש לחום בינוני ומחכים כשלוש דקות. פותחים את המכסה ומבשלים עוד דקה. כדאי לחתוך אחד מהכיסונים כדי לבדוק שהבשר מבושל.

בתיאבון!

18/03/09 - 10 תגובות

פוקצ'ינה ירקות וגבינות

IMG_1019

אחת המנות הגאוניות ביותר שטעמתי בזמן האחרון. זו הרבה התעסקות אבל שווה שווה שווה. לראיה – הכנתי אותן כבר פעמיים וזה דבר שכמו שכבר אמרתי, אני לא נוהגת לעשות…

המתכון הוא של אורי שפט, מתוך ספר "האוצר" של "על השולחן". יש כאן כמה שלבים ודרוש תכנון מוקדם. בעצם אלו פוקאצ'ות קטנות שעליהן יש: ממרח זיתים עם קצת פרמז'ן, ירקות קלויים ומעל הכל – גבינה טובה.

בגלל הגבינות והזיתים ובגלל ריבוי המצרכים במתכון הזה, הוא לא יוצא זול במיוחד. בכל זאת אני ממליצה להשקיע בחומרי גלם טובים כי הם אלו שעושים את המתכון.

עוד פלוס של הפוקצ'ינות הוא השאריות. לא, פוקצ'ינות לא יישארו, אבל יהיו לכם שאריות אנטיפסטי וממרח זיתים שווה לפחות לעוד כמה ימים, שלא לדבר על הגבינות, שאפשר להקפיא ולהשתמש בהם לדברים נוספים, או פשוט לאכול.

פוקצ'ינה ירקות וגבינות (כ-15 פוקצ'ינות)

קודם כל, צריך להכין אנטיפסטי. לשם כך לוקחים את כל הירקות האהובים עליכם ואופים אותם. אני השתמשתי ב:

קישואים

בטטה

חצילים משרים בקערה עם מים וכף מלח לרבע שעה, מוציאים ומייבשים.

לא צריך יותר מירק אחד מכל סוג, אלא אם אתם רוצים שיישאר אנטיפסטי. פורסים את הירקות דק. מחממים תנור ל190 מעלות.

חותכים לשמיניות:

בצל (רגיל או סגול)

במקביל מכינים בקערה תערובת של:

שמן זית

שום כתוש

מלח

פלפל

טימין או רוזמרין (לבחירתכם ואפשר גם לוותר)

מסדרים את הירקות בשכבה אחת על תבנית או רשת מכוסה בנייר אפיה. בעזרת מברשת מושחים את הירקות בתערובת השמן. אופים עד שהירקות שחומים. יש להפוך באמצע האפייה על מנת שהירקות יהיו שחומים ויפים. ייתכן וחלק מהירקות יהיו מוכנים לפני האחרים. שימו לב ותוציאו אותם. בכל אופן, אופים כ15-20 דקות, עד שהירקות רכים ושחומים. מוציאים מהתנור ומקררים.

אפשר כמובן להשתמש בהמון ירקות אחרים – פלפל, כרישה, סלק וכל דבר שמכינים ממנו אנטיפסטי.

ממרח זיתים. אין שום בעיה להשתמש בממרח קנוי. אצלנו, זו המומחיות של מ' וכיוון שהיו לנו זיתים מעולים שאבא שלי הכין, הוא הכין טפנד (טעים לאללה). אין כאן כמויות אלא רק אופן הכנה. תיאלצו לסמוך על עצמכם…

IMG_0906

בבלנדר שמים:

זיתים מגולענים (עדיף כמובן זיתים משובחים, אבל לצורך הפוקצ'ינות גם זיתים מקופסת שימורים יצלחו)

אנשובי משומר (פילה אחד או שניים)

צלפים

טימין (או עשב תיבול אחר לבחירתכם)

שום קצוץ

ומפעילים עד שנוצרת משחה. אל תטחנו יותר מדי, שלא ייצא גרבר…

IMG_0909

עכשיו מכינים בצק:

מערבבים:

40 גרם שמרים טריים (קובייה אחת פחות חמישית)

כחצי כוס מים חמימים

כפית סוכר

ומשהים עד שהשמרים נמסים ומתחילים לתפוח.

בקערת המיקסר מערבבים:

51/2 כוסות קמח לבן (800 גרם)

עם תערובת השמרים. לשים לערבוב הקמח והשמרים ומוסיפים:

6 כפות שמן זית

3 כפיות מלח

לשים מעט ומוסיפים עד

כוס מים חמימים

ליצירת בצק נעים, לא דביק אבל רק. לשים את הבצק כ5 דקות במהירות איטית ועוד 5 דקות במהירות בינונית. מכסים את הקערה במגבת ומתפיחים כ30 דקות, עד שהבצק מכפיל את נפחו.

אחרי חצי שעה דופקים קצת על הבצק ומורידים לו את הנפח. יוצרים 15 כדורים בגודל קצת יותר קטן מכדור טניס (אפשר כמובן לשחק עם הגודל).

IMG_0989בעזרת האצבעות, יוצרים בכל כדור שקע. מניחים ל10 דקות של התפחה. חוזרים ולוחצים על השקעים כדי לחדש אותם ומתפיחים ל10 דקות נוספות.

IMG_0994 עכשיו מורחים על כל פוקצ'ינה ממרח זיתים ומפזרים מעט פרמזן או גבינה קשה אחרת מגוררת. אפשר לטעמי לוותר על הגבינה אם רוצים.

IMG_0995 מסדרים על כל פוקצ'ינה ירקות לפי טעמכם וחוש העיצוב שלכם ומניחים לתפיחה של 50 דקות. כ20 דקות לפני סוף התפיחה מחממים תנור ל220 מעלות (חום גבוה).

IMG_1000 אופים 10-12 דקות, עד שהמאפים זהובים ויפים. בינתיים פורסים לפרוסות:

גבינת קממבר

ו/או

גבינה קשה כלשהי (אני השתמשתי באמנטל, תשתמשו במה שאתם אוהבים אבל תשתדלו שזו תהיה גבינה טובה. מה שווה כל ההשקעה הזו אם בסוף שמים למעלה גבינת עמק?)

מיד כשהמאפים יוצאים מהתנור, מניחים על כל אחד מהם פרוסה של גבינה.

מממממ…

בתיאבון!

IMG_1020 המתכון בקיצור:

פוקצ'ינה ירקות וגבינות (כ-15 פוקצ'ינות)

לאנטיפסטי:

פורסים לפרוסות דקות:

קישואים

בטטה

חצילים

את החצילים משרים בקערת מים עם כף מלח לרבע שעה. מוציאים ומייבשים.

חותכים לשמיניות:

בצל

מתבלים את האנטיפסטי בתערובת של:

שמן זית

שום כתוש

מלח

פלפל

טימין

מסדרים את הירקות על תבנית או רשת בשכבה אחת, מורחים את תערובת התיבול ואופים כרבע שעה בחום של 190 מעלות, עד שהירקות רכים ושחומים. מוציאים מהתנור ומצננים.

לממרח זיתים:

טוחנים בבלנדר

זיתים מגולענים

אנשובי משומר

צלפים

טימין

שום קצוץ

לבצק:

מערבבים:

40 גרם שמרים טריים (קובייה אחת פחות חמישית)

כחצי כוס מים חמימים

כפית סוכר

ומשהים עד שהשמרים נמסים ומתחילים לתפוח.

מוסיפים:

51/2 כוסות קמח לבן (800 גרם)

לשים במיקסר לערבוב הקמח והשמרים ומוסיפים:

6 כפות שמן זית

3 כפות מלח

לשים מעט ומוסיפים עד

כוס מים חמימים

ליצירת בצק נעים, לא דביק אבל רק. לשים את הבצק כ5 דקות במהירות איטית ועוד 5 דקות במהירות בינונית. מכסים את הקערה במגבת ומתפיחים כ30 דקות, עד שהבצק מכפיל את נפחו.

יוצרים 15 כדורים בגודל קצת יותר קטן מכדור טניס. בעזרת האצבעות, יוצרים בכל כדור שקע. מניחים ל10 דקות של התפחה. חוזרים ולוחצים על השקעים כדי לחדש אותם ומתפיחים ל10 דקות נוספות. מורחים על כל פוקצ'ינה ממרח זיתים ומפזרים מעט פרמזן או גבינה קשה אחרת מגוררת.

מסדרים על כל פוקצ'ינה מעט אנטיפסטי ומניחים לתפיחה של 50 דקות. כ20 דקות לפני סוף התפיחה מחממים תנור ל220 מעלות (חום גבוה).אופים 10-12 דקות.

מוציאים את המאפים מהתנור ומניחים על כל אחד פרוסה של:

גבינת קממבר

או

גבינת אמנטל

בתיאבון!

4/03/09 - 4 תגובות

תבשיל מהיר של עגבניות ונבטוטים

IMG_1046

בעקבות הפוסט הקודם, חזרתי לכתבה שעודדה אותי להתחיל להנביט. נזכרתי בנבטוטים שעדיין מחכים לי במקרר והחלטתי להכין את המתכון המופיע שם. לא שיניתי כמעט כלום, פרט לכך שבמקום להגיש עם תלולית של טחינה, זילפתי מעט טחינה גולמית מעל התבשיל וכן השתמשתי בתערובת של נבטוטי מאש ועדשים ירוקות. התוצאה – טעימה מאד. תוספת זריזה ובריאה לארוחת הצהריים. מומלץ לכל המנביטים! אני מביאה את המתכון כלשונו, בתוספת הערותיי (באדום).

תבשיל נבטוטי מאש, עגבניות ולימון / יעל גרטי, YNET

המרכיבים ל-2 מנות: (בתור תוספת, הכמות מספיקה ליותר מאשר 2 מנות)

3 שיני שום, קלופות ופרוסות דק

2 כפות שמן זית

4 עגבניות עסיסיות, חתוכות לקוביות קטנות

2 חופנים מלאים נבטוטי מש (השתמשתי ביותר משני חופנים. בערך 2 כוסות ובתערובת של מאש ועדשים)

מיץ מ-1 לימון טרי

מלח

פלפל שחור גרוס גס

להגשה: סלט טחינה- רגיל או ירוק (כאמור, במקום סלט טחינה הוספתי טחינה גולמית בתום הבישול)

אופן ההכנה:

  1. מחממים מעט שמן זית במחבת. מטגנים פרוסות שום עד להזהבה. זהירות: לא לשרוף את השום, שלא יהפוך למריר.
  2. מוסיפים למחבת את העגבניות ומבשלים על אש בינונית עד להתרככותן.
  3. מוסיפים פנימה את הנבטוטים, מערבבים בעדינות, מוסיפים מיץ לימון, מלח ופלפל שחור גרוס גס.
  4. מנמיכים את האש ומבשלים עוד 2-3 דקות. מסירים ומגישים מיד, עם כף טחינה לצד תלולית מהתבשיל.
  5. בתיאבון!

16/02/09 - 2 תגובות

מרק חרירה וזיכרון

מרק חרירה

אמא שלי ז"ל, לא ממש ידעה לבשל. האמת, בישול ואוכל גם לא מאד עניינו אותה. אני זוכרת את הסיפורים שלה על האוכל שהייתה זורקת מחלון הבית בתור ילדה, כדי שלא יראו שלא גמרה הכל בצלחת. גם בתור אישה בוגרת, אוכל לא היה חלק מהותי מחייה. למזלה (ואולי גם למזלנו, ילדיה), היא בילתה כמעט את כל חייה הבוגרים בקיבוץ, מה שפטר אותה מהצורך בבישולים יומיומיים. למעט פיצה, שהכינה לאירועים מיוחדים בלבד, לא היה מאכל שאני זוכרת אותו כ"שלה". לכן, אוכל בדרך כלל לא מזכיר לי את אמא שלי, חוץ ממרק חרירה.

כשאחותי הצעירה הייתה בכיתה ז', נערך בכיתתה "ערב בית אבי" שבו כל משפחה מספרת על משפחת המוצא שלה. כל משפחה התבקשה גם להביא מאכל מסוים שמאפיין את העדה שלה או את הבית ממנו הגיעה. אמא שלי, שבכלל הייתה יקית, התקשרה לאחות של אבי וקיבלה מתכון והוראות הכנה למרק חרירה – מרק מרוקאי למהדרין. היא הכינה אותו והתגובות באותו ערב היו נלהבות מאד. אפילו אני, שלא ממש אוהבת קטניות, נהניתי ממנו מאד. שני דברים למדתי מהצלחת המרק. הראשון הוא שכשמשקיעים הרבה אהבה ורצון טוב, לא תמיד צריך ידע או ניסיון רב בבישול כדי שהאוכל יצא טעים. השני הוא שאם אמא שלי הצליחה להכין מרק חרירה, כנראה שהוא ממש פשוט להכנה…

אמי נפטרה לפני שנתיים. מאז, מרק חרירה תמיד מזכיר לי אותה, למרות (ואולי בגלל) שלמיטב ידיעתי הכינה אותו רק פעם אחת, באותו ערב.

חרירה, בערבית מרוקאית, זה משי. המרק קיבל את שמו מהמרקם החלק העדין והסמיך שלו. זה מרק מאד משביע והוא יכול להוות ארוחה בפני עצמו. הכמות שמוצעת כאן גדולה מאד והמרק מחמיץ די מהר, אז קחו זאת בחשבון ואל תכינו אם אין מי שיאכל… חוץ מזה, בגלל שצריך להשרות את החומוס, צריך להתכונן למרק הזה לפחות ערב מראש, או לקנות חומוס קפוא. המתכון המובא כאן הוא של דודה שלי, בשינויים קלים מאד שלי.

מרק חרירה (כמות ל6-8 מנות)

קודם כל משרים:

1 כוס גרגרי חומוס יבשים

בעיקרון צריך להשרות את החומוס כ12-24 שעות מראש, בקערה עם מים שמגיעים בערך שתי אצבעות מעל החומוס. אני הנבטתי את החומוס, כדי להעלות את ערכו התזונתי וכדי שיהיה קצת יותר קל לעיכול. זה אומר שאחרי שהשריתי אותו, סיננתי אותו מהמים והנחתי אותו, בתוך המסננת, במקום חשוך. במשך היומיים הבאים הרטבתי אותו מדי פעם, עד שהחל לנבוט. עוד על נבטוטים אפשר לקרוא כאן. אם אין לכם זמן או כוח להנביט, אפשר פשוט להשרות את החומוס ערב מראש.

חומוס בהשריה

חומוס מונבט

כך נראה החומוס לפני ואחרי ההשריה/הנבטה.

למחרת קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (במקור – כמה עלים של סלרי. אני פחות אוהבת את הטעם של העלים אז שמתי גבעול)

עגבניה, בצל וסלרי קצוצים

זורקים הכל לסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

החומוס המושרה

חומוס, עדשים וגריסים

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש כך שהסיר רותח בעדינות (בועות קטנות) ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס רך והמרק מאבד משקיפותו והופך יותר סמיך. אם רוצים לקצר את התהליך, אפשר לבשל בסיר לחץ.

אחרי שעתיים, בודקים את כמות המים, מוסיפים מים כך שהכמות תחזור לכמות המקורית ומביאים לרתיחה.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה (מי שלא סובל יכול לוותר)

ומוסיפים למרק.

מוסיפים גם

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

ומבשלים עוד כ-10 דקות, ברתיחה עדינה תוך כדי ערבוב מדי פעם.

עכשיו (ורק עכשיו!) מתבלים ב:

מלח

חשוב מאד להוסיף את המלח רק אחרי שהקטניות התבשלו לחלוטין. אם מוסיפים לפני כן, הן יישארו קשות ולא יתרככו לעולם.

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק מספיק סמיך בשבילכם (בשבילי הוא היה מספיק סמיך), מעולה. סיימתם. אם לא:

לוקחים קערית, מוסיפים לה:

1 כף קמח

וממיסים את הקמח במעט מים. בערך 3 כפות.

מוסיפים בהדרגה את התמיסה למרק, על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב מתמיד. מביאים לרתיחה עדינה. אל תוסיפו את הקמח ישירות למרק כי הוא לא יימס ויהיו לכם גושי קמח במרק.

אם זה עדיין לא מספיק סמיך, אפשר להוסיף עוד כף קמח, באותה צורה. קחו בחשבון שהמרק מסמיך מאד עם הזמן ואם תוסיפו יותר מדי, בסוף תצא לכם עוגת חרירה.

זהו, המרק מוכן. אני מבטיחה שתהנו!

*כמה הערות:

  • כאמור, המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר אז מומלץ להוסיף לו מים כשמחממים מחדש.
  • התחתית של המרק הזה נשרפת בקלות ונורא מבאס שכל המרק מקבל טעם חרוך, אז צריך להקפיד לערבב אותו מדי פעם, במיוחד אחרי שמוסיפים את האטריות והקמח, ולגרד את תחתית הסיר כל הזמן.

מרק חרירה

המתכון בקיצור:

מרק חרירה (6-8 מנות):

משרים ללילה

1 כוס חומוס

למחרת: קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (או כמה עלים)

שמים את החומוס והירקות בסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס מתרכך והמרק מסמיך מעט. מוסיפים מים ומביאים לרתיחה חוזרת.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה

ומוסיפים למרק יחד עם:

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

מבשלים כ10 דקות ברתיחה עדינה ומתבלים ב

מלח

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק לא מספיק סמיך ממיסים

1 כף קמח

בתוך

3 כפות מים

ומוסיפים לאט לאט  למרק בבחישה מתמדת , עד אשר מתקבל מרק סמיך. אם הוא לא מספיק סמיך אפשר לחזור על התהליך שוב. לא להגזים – כדי לא לקבל עוגה .

31/01/09 - 4 תגובות

פסטה עם סלמון ותרד

פסטה עם סלמון ותרד

כמו רוב האנשים שמתעניינים באוכל ובבישול, גם לי קשה להתעלם מהכוהנת הגדולה של כל מה שקשור לבית (והאסירה המשוחררת) מרתה סטיוארט. למרות התחושה שהיא תמיד מנסה למכור משהו, היא מורה מצוינת ויש לה ולאנשים שעובדים עבורה רעיונות טובים ויצירתיים, לאוכל ובכלל.

את המתכון לפסטה מצאתי באתר שלה ושיניתי אותו לפי טעמי ולפי מה שהיה לי בבית, כך שלבסוף יצא משהו די שונה מהמקור. זה מתכון סלחני מאד כך שאפשר באמת לשנות כמעט הכל.

המתכון אינו מסובך, אבל הוא גם לא מאד פשוט ויש בו כמה שלבים. לא הייתי מכינה אותו לארוחת צהריים יומיומית אלא יותר לארוחת ערב חגיגית או לאירוח. חוץ מזה, הוא יוצא ממש ממש טעים! אין ספק שאכין אותו שוב. הכמות שמוצעת כאן תספיק ל4 אנשים רעבים. יוצאות 4 מנות ענקיות אבל זה כל כך טעים שאי אפשר להפסיק לאכול…

עוד משהו בקשר לסלמון באופן כללי – אני משתמשת בסלמון קפוא ומופשר ויוצא טעים מאד, אבל אם אתם מעדיפים סלמון טרי, זה כמובן בסדר גמור. המתכון דורש שימוש בפילה של סלמון ומספיק חצי פילה בערך. הסלמון יוצא טעים גם בפני עצמו אז אפשר להכין את כל הפילה ולאכול את מה שנשאר בלי פסטה, או לקנות פילה קטן (כ600 גרם), או לבשל מראש רק חצי פילה. אם זה מה שבחרתם לעשות, שימו לב שזמן האפייה של הסלמון יתקצר(אפשר גם, כמובן, להכין כמות כפולה של פסטה).

פסטה עם סלמון ותרד

ראשית מכינים את הסלמון.

מחממים תנור ל200 מעלות. במקביל מרתיחים בסיר גדול מים עם מעט מלח, בשביל הפסטה.

מכניסים לשקית:

1 כף זרעי חרדל (שימו לב, לא ממרח אלא זרעים, שקונים בחנות תבלינים או באזור התבלינים בסופר)

אפשר להחליף את זרעי החרדל בתבלין אחר, אבל אני מאד אהבתי את הקראנץ' שהם נותנים בפה, כך שאם להחליף, אז בזרעים אחרים שיתנו את אותו אפקט

סוגרים את השקית בלי לקשור (אפשר להשתמש גם בשקית "זיפ לוק" עם סגירה) ומועכים את הזרעים בעזרת מערוך או פטיש שניצלים. המטרה של המעיכה היא לפתוח מעט את הזרעים כך שטעמם ישתחרר. חשוב לא להשתמש ביותר מדי כוח כדי שהשקית לא תיקרע.

עכשיו קוצצים דק

כחצי צרור של פטרוזיליה (אפשר להחליף בכוסברה אם אתם אוהבים)

ומכניסים גם אותה לשקית. מוסיפים גם:

1 כפית אבקת קארי

1/4 כפית כמון

מלח

פלפל

ומשקשקים את השקית עד שהכל מתערבב. כך זה נראה:

תיבול לסלמון מניחים את הסלמון, עם העור למטה, בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומצפים את החלק העליון בתערובת. כדאי ממש לעשות "מסאג'" לסלמון, כדי להחדיר לתוכו את הטעם, אלא אם זה ממש מגעיל אתכם ואז אפשר פשוט לצפות את הדג ולנסות לגעת בו כמה שפחות… מכניסים לתנור ואופים כ-10 דקות עד שהסלמון הופך להיות ורוד אטום גם במרכז.

בזמן שהדג נצלה, מכינים את הפסטה:

ברגע שהמים רותחים מוסיפים אל הסיר:

1 חבילת פסטה (500 גרם)

אני השתמשתי בספגטי מקמח מלא, במתכון המקורי ממליצים על פוזילי (זאת שבצורת ביסלי גריל) או פסטה קצרה אחרת, כך שבעצם הכל הולך. תעשו מה שאתם אוהבים או מה שיש לכם בבית.

ומבשלים אותה "לפי הוראות היצרן". כשמסיימים, לא שופכים את כל המים אלא שומרים חצי כוס בשביל הרוטב. בזמן שבישלנו את הפסטה, מי הבישול אגרו עמילן שיסמיך לנו את הרוטב מאוחר יותר. לכן לא כדאי להשתמש בסתם מים.

בינתיים, מכינים את התרד. לוקחים:

כ300 גרם תרד טרי (יש בסופר שקיות של תרד במשקל 300 גרם)

אם הוא לא שטוף, שוטפים אותו. בכל מקרה מורידים את גבעולי התרד, אם יש עלים גדולים, קורעים אותם, ומניחים בצד

עלי תרד

מכינים את הרוטב:

בקערה מערבבים:

1 גביע יוגורט 3% (אפשר יוגורט דל שומן, אבל לא הייתי משתמשת ב0%)

מיץ וגרידה מחצי לימון

פלפל שחור

מלח (לא יותר מדי כי יש כבר מלח בסלמון ובפסטה)

רוטב יוגורט לפסטה, לפני ערבוב

כשהפסטה מוכנה מכבים את האש ומסננים את המים (שומרים, כאמור, חצי כוס ממי הבישול). מחזירים את הפסטה לסיר, מוסיפים את התרד ומערבבים. שימו לב, לא מבשלים את התרד. החום של הפסטה מספיק כדי לבשל מעט את התרד, אך כך שהוא עדיין ישמור על רעננות.

שופכים חצי כוס ממי הפסטה אל רוטב היוגורט ומערבבים.

בעזרת מזלג, מפוררים את הסלמון (בלי העור) לפיסות בגודל ביס.

מפוררים את הסלמון מפזרים את הסלמון מעל הפסטה ומערבבים מעט. להגשה יפה, אפשר לערבב רק חלק מהסלמון עכשיו ואת השאר לפזר מעל הפסטה בקערת ההגשה (אישית או מרכזית). מזלפים מעל הפסטה את הרוטב (בסיר או בקערת ההגשה) ומגישים.

יוצא ממש נפלא. זו מנה בריאה, דלת שומן יחסית וממש טעימה. בתיאבון!

מזלפים את הרוטב

המתכון בקיצור:

פסטה עם סלמון ותרד (4-6 מנות)

מחממים תנור ל200 מעלות. במקביל מרתיחים מים עם מלח.

מועכים בשקית

1 כף זרעי חרדל

מוסיפים

כחצי צרור של פטרוזיליה, קצוצה דק

1 כפית אבקת קארי

1/4 כפית כמון

מלח

פלפל

ומשקשקים את השקית עד שהכל מתערבב.

מצפים את הסלמון בתערובת ואופים כ-10 דקות עד שהסלמון הופך להיות ורוד אטום גם במרכז.

ברגע שהמים רותחים מוסיפים:

1 חבילת פסטה (500 גרם)

ומבשלים אותה "לפי הוראות היצרן". לאחר הבישול מסננים את הפסטה ושומרים כחצי כוס ממי הבישול.

תוך כדי בישול הפסטה מכינים את התרד. שוטפים:

שלושת רבעי חבילת תרד טרי

מורידים את גבעולי התרד, אם יש עלים גדולים, קורעים אותם.

מכינים רוטב מ:

1 גביע יוגורט 3%

מיץ וגרידה מחצי לימון

פלפל שחור

מלח

1/2 כוס ממי בישול הפסטה

מערבבים את הפסטה עם התרד, מוסיפים סלמון מפורר לחתיכות בגודל ביס, מזלפים רוטב ומגישים מיד.

בתיאבון!

27/01/09 - להגיב

מאפה תירס, גבינות ותרד

IMG_0691

לפני כמה חודשים הכנתי עוגת גבינה. ביקשתי ממ', שהלך לסופר, שיקנה קורנפלור. במקום הקורנפלור קיבלתי קמח תירס. האמת, לא אשמתו. כשמתרגמים לעברית, קורנפלור הוא אכן קמח תירס. אבל המוצר שלו קוראים בארץ קורנפלור, הוא בכלל עמילן תירס (כלומר Corn Starch) וקמח תירס נקרא פשוט "קמח תירס". אותו שם לשני מוצרים שונים לחלוטין.

כל ההקדמה הזו נועדה רק כדי לספר שנתקעתי עם חבילה של חצי קילו קמח תירס, ולא ממש ידעתי מה לעשות איתה. לפני כמה ימים שוטטתי בבלוגוספירת האוכל ופתאום נחו עיני על מתכון של לחם תירס, בבלוג Cafe Chocolada הזכור לטוב מעוגת התותים. המאפה נראה לי לא גבינתי מדי ומספיק קליל בשביל להיות הכוכב של ארוחת צהריים או ערב קלה.מיד חשבתי על מ' וחבילת קמח התירס בארון.

למרות שהוא יחסית לא כבד, העברתי את המתכון הזה סדרת חינוך, כך שיהיה פחות משמין ויותר בריא. מי שלא מעניינות אותו כל השטויות האלה, יכול להוסיף ביצה ורבע כוס שמן ולהחליף את הקמח המלא בקמח לבן. אה, וכמובן להוריד לחלוטין את התרד. תרד זה נורא בריא!

מחממים תנור ל180 מעלות. (מתקשרים למ' שיקנה קוטג' כי שכחתי לבקש ממנו אתמול כשהוא היה בסופר. מתעצבנים נורא שהוא לא יכול לזרוק הכל מהידיים ולעשות מה שמבקשים ממנו בדיוק באותה שנייה שמבקשים ממנו את זה, נושמים עמוק וממשיכים הלאה).

מערבבים:

4 ביצים

1/2 כוס שמן.

אני השתמשתי ברבע כוס שמן קנולה ורבע כוס שמן זית, אבל אפשר לשנות את היחסים כפי שרוצים. שמן זית יותר טעים אבל גם יותר יקר.

1 גביע יוגורט 3% (מטעמי קמצנות השתמשתי ביוגורט רגיל, אבל נראה לי מגניב לשים שם יוגורט עיזים או כבשים)

טריק נחמד שלמדתי כשעבדתי במטבח ביטבתה (שם, מן הסתם, השתמשנו בהרבה גביעים של יוגורט, שמנת וכל מוצרי החלב שאפשר לחשוב עליהם)- כדי להוציא את כל היוגורט מהגביע באופן חלק, תפתחו את היוגורט כרגיל, תהפכו אותו ומיד תעשו חור בתחתית עם סכין. האוויר שנכנס מהתחתית גורם ליוגורט לצאת כמעט במלואו מהגביע, וכך לא מאבדים יוגורט או זמן יקר בגירוד שאריות יוגורט מהגביע.

מעט מלח (מעט כי תיכף נוסיף גבינות מלוחות)

במקביל מפשירים במחבת או סיר עם מעט מים:

1/2 חבילה תרד טחון קפוא

כמובן שאפשר גם להשתמש בטרי, ואז שמים אותו במחבת בלי מים לכמה דקות, רק עד שהוא הופך כהה יותר.

מתבלים ב:

מעט מלח

פלפל שחור גרוס

בקערה נפרדת מערבבים

2 כוסות קמח מלא או לבן

1 כוס קמח תירס (הצהוב, לא הלבן)

במתכון המקורי הכמויות צוינו משום מה בכפות, אז מדדתי בשבילכם כמה זה 16 כפות קמח רגיל ו16 כפות קמח תירס, ואלו הכמויות. מפתיע שיש הבדל כ"כ גדול בין הכמויות כשמודדים אותן בכוס אבל לא כשמודדים בכפות, נכון?

1 כפית אבקת אפיה

ומוסיפים לקערה עם הביצים והשמן. כמו בכל מתכון של עוגה בחושה, אל תערבבו יותר מדי, שלא יצא חנק.

אני ערבבתי הכל במיקסר כי ככה כתוב במתכון המקורי אבל אין לזה שום סיבה הגיונית ואפשר בהחלט לערבב בכף.

IMG_0606

עכשיו מקפלים פנימה (כלומר אם ערבבתם במיקסר תפסיקו ותעברו לכף. אם מראש השתמשתם בכף, אל תשנו כלום)

1 גביע קוטג' 3% (או כל אחוז אחר שבא לכם)

1 כוס גבינה בולגרית או פטה מפוררת ביד. לי זה יצא בערך שלושת רבעי קובייה של 250 גרם אבל אפשר בהחלט להשתמש בקובייה שלמה.

IMG_0612

בינתיים התרד אמור היה להפשיר והמים במחבת להתאדות. תבדקו שזה אכן כך, תכבו את האש ותנו לתרד להתקרר קצת

מעבירים לתבנית (עגולה בקוטר 26 או מרובעת. זה לא ממש משנה) חצי מבלילת המאפה.

מפזרים מעליה את התרד שהתקרר מעט. לא מפזרים תרד בשוליים, אחרת שני חצאי המאפה ייפרדו אחרי האפייה.

IMG_0622

מפזרים את המחצית השנייה של הבלילה על התרד ומשטחים בעזרת כף רטובה (אם הכף לא תהיה רטובה, הבלילה תידבק אליה ובמקום שכבות יהיה לכם בלגן).

מכניסים לתנור ל25 דקות בערך, עד שהמאפה מקבל צבע זהוב יפה. בתיאבון!

IMG_0632

כמה גיוונים והערות:

  • יצא מאד טעים אבל אולי קצת יבש. הייתי מוסיפה עוד קצת בולגרית ואולי עוד תרד. אם לא מקפידים על שימוש בקמח מלא בלבד, אפשר גם להחליף חלק ממנו בקמח לבן, מה שיהפוך את המאפה לקצת יותר קליל.
  • אם אין לכם כוח להתעסק עם שכבות של תרד ובלילה, אפשר פשוט לערבב את התרד לבלילה ואז להעביר לתבנית
  • לא ניסיתי, אבל נראה לי שיכול להיות מאד יפה להכין את המאפה בדיוק אותו דבר, אבל אחרי ששמים בתבנית, לערבב מעט את הבלילה (עם התרד באמצע) למראה של שיש. אבל, כמו שאמרתי, לא ניסיתי ויכול להיות שזה לא יעבוד. על אחריותכם!

המתכון בקיצור:

מחממים תנור ל180 מעלות

מערבבים:

4 ביצים

1/2 כוס שמן. (זית, צמחי כלשהו או ערבוב של שניהם)

1 גביע יוגורט 3%

מעט מלח (מעט כי תיכף נוסיף גבינות מלוחות)

במקביל מפשירים במחבת או סיר עם מעט מים:

1/2 חבילה תרד טחון קפוא

אם משתמשים בטרי, שמים אותו במחבת בלי מים לכמה דקות, רק עד שהוא הופך כהה יותר.

מתבלים ב:

מעט מלח

פלפל שחור גרוס

בקערה נפרדת מערבבים

2 כוסות קמח מלא או לבן

1 כוס קמח תירס (הצהוב, לא הלבן)

1 כפית אבקת אפיה

מקפלים לבלילה

1 גביע קוטג' 3%

1 כוס גבינה בולגרית או פטה מפוררת ביד.

מעבירים לתבנית חצי מבלילת המאפה. מפזרים מעליה את התרד שהתקרר מעט. לא מפזרים תרד בשוליים. מפזרים את המחצית השנייה של הבלילה על התרד ומשטחים בעזרת כף רטובה.

מכניסים לתנור ל25 דקות בערך, עד שהמאפה מקבל צבע זהוב יפה. בתיאבון!

18/01/09 - להגיב

Freaky Tomato Soup – מרק עגבניות ופריקי

IMG_0483

חברים שראו את הבלוג החדש שלי, ביקשו כל מיני בקשות. הרבה ביקשו שאכין משהו פשוט. אבל, מי שמכיר אותי ואת נטיות הבישול שלי, יודע שאני לא יכולה בלי לסבך… אז הנה, מרק. לא מאד פשוט אבל בסוף אתן הצעות לגיוונים ולפישוט.

לפני שאתחיל-  פריקי (או פריקה) היא חיטה ירוקה שעברה תהליך של עישון. זה מוצר מהמטבח הערבי שהולך ומתאזרח גם בשווקים היהודיים. בזמן שהיא מתבשלת יש לה ריח מיוחד, שעוד לא החלטתי אם הוא נעים או לא, אבל הטעם מיוחד במובן הטוב של המילה. עוד על פריקה אפשר לקרוא כאן.

למי שלא בא על הפריקה, אין שום בעיה, בסוף יש אופציות נוספות.

המתכון המקורי הוא של תמר כהן צדק, מתוך הגיליון האחרון של "על השולחן", והוא מובא כאן בשינויים שלי. זה מרק עשיר מאד, משביע אבל לא כבד והוא יכול בקלות להיות ארוחת הערב שלכם.

מתחילים מהפריקה:

1 כוס פריקהIMG_0455

אם משתמשים בפריקה שלמה, משרים אותה לילה או כמה שעות קודם. אם משתמשים בגרוסה, לא צריך.

שמים את הפריקה בסיר יחד עם

3 כוסות מים

ומבשלים, כמו אורז (מתחילים על להבה גדולה וכשהמים רותחים מנמיכים את האש וממשיכים לבשל), במשך חצי שעה לפחות, עד שהפריקה מתרככת מאד.

בינתיים מכינים את המרק

חותכים לקוביות:

1 גזר

1 בצל

מקלפים

5 שיני שום

וקצת מועכים אותן (אני פשוט נותנת מכה רצינית עם הסכין או משהו אחר שיפתח את השום ויוציא את הטעמים שלו).clip_image001

בסיר אחר, שיספיק ל 5 מנות מרק לפחות, מטגנים את הבצל עד שהוא קצת מתרכך ומוסיפים את הגזר והשום.

IMG_0467

בינתיים, לוקחים

3 עגבניות

וחותכים אותן לקוביות. הגודל הוא כמו של סלט ירקות גס, אבל זה לא ממש משנה כי תיכף נטחן הכל.

על פי המתכון המקורי צריך להשתמש ב8 עגבניות, אבל כשהלכתי לסופר, היו שם רק עגבניות ירוקות ומכוערות, אז השתמשתי במה שהיה לי בבית, והוספתי

1 קופסה עגבניות מרוסקות.

שימו לב, לא רסק (שאותו תיכף נוסיף) אלא עגבניות מרוסקות. זו קופסת שימורים גדולה ויש בה עגבניות שלא עברו תהליך של ריכוז.

לאחר שהבצל, הגזר והשום מזהיבים, מוסיפים לסיר את קוביות העגבניות ואת קופסת העגבניות המרוסקות.. מוסיפים.

1 קופסה (קטנה) של רסק עגבניות

כדאי לבחור רסק שאין בו תוספת של סוכר, גלוקוז, פרוקטוז ושאר קללות כאלה, סתם כי זה יותר בריא.

מערבבים ומוסיפים כ-

3 כוסות מים

מביאים את כל העסק לרתיחה ומתבלים ב:

מלח ופלפל שחור

1 כף סוכר חום (לא הכרחי אבל מוריד מהחמיצות של העגבניות).

כן, אפשר גם סוכר לבן אם אין חום…

IMG_0475

בינתיים הפריקה התבשלה לה ואפשר לעבור לטחינה של המרק ושל האורז. מתחילים במרק. בעזרת בלנדר מוט או בלנדר רגיל (מה שיש בבית ומה שמעדיפים) טוחנים את המרק עד כמה שרוצים. אם אתם, כמוני, מאוהבי ה"גרבר", אפשר לטחון לו את הצורה. אם אתם מעדיפים קצת חתיכות, תטחנו קצת פחות.

כשמסיימים את זה, עושים אותו דבר בדיוק גם לפריקה. במקרה הזה, אם אתם רוצים מרק חלק, כדאי לטחון בבלנדר ולא במוט. אם  מרגישים שהטחינה לא הולכת בקלות, אפשר להוסיף מים. בסופו של דבר צריכה לצאת מין דייסה ירוקה. צילמתי, אבל זה ממש לא נראה כמו משהו שתרצו להכניס לפה, אז לא העליתי לכאן (בסוף זה יוצא טעים. נשבעת).

עכשיו מערבבים את הפריקה אל תוך המרק. אל תשימו הכל בבת אחת אלא כל פעם קצת, עד שהמרק מגיע לסמיכות שמתאימה לכם. זהו, המרק מוכן. אפשר לזלף מעט שמן זית ולפזר פלפל שחור גרוס מלמעלה ועכשיו הוא נראה אכיל ואפילו טעים. תודו!

IMG_0487

*נ.ב – המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר אז אם מחממים מחדש, כדאי להוסיף מים וקצת מלח כדי לחזק את התיבול.

אבל הבטחתי מרק פשוט למי שאין לו כוח להתעסקויות מיותרות. יש המון דרכים להפוך את המרק לפשוט יותר. ברור שזה משנה קצת את הטעם אבל אפשר לסלוח למי שרק רוצה מרק מהיר לארוחת ערב…

שינויים שיהפכו את המרק לקצת פחות מסובך:

קודם כל, במתכון המקורי לא משתמשים בפריקה, אלא פשוט באורז לבן. אני מאד אוהבת את הטעם המיוחד של הפריקה אבל אין שום בעיה להשתמש באורז (לבן או מלא). חוץ מזה, אם לא בא לכם לטחון (או שאין לכם בלנדר), המרק יקבל באהבה גם אורז מבושל רגיל. אפילו כזה שנשאר לכם מאתמול.

אפשר לחסוך בחיתוכים אם משתמשים בעוד קופסא של עגבניות מרוסקות במקום בעגבניות טריות ואת הגזר אפשר לגרד על פומפייה במקום לחתוך לקוביות. כך גם אין צורך בטחינה של המרק (רק תעשו משהו עם השום לפני שאתם מגישים את המרק…).

חוץ מזה, אפשר תמיד לא להשתמש בגזר, בבצל או בשום. אני לא ממליצה כי כל אחד מהם מוסיף טעם, אבל אם ממש אין לכם כוח, זה לגיטימי. לא כדאי להוריד את כולם כי אז ייצא משהו בטעם של קטשופ עם אורז.

מקווה שעניתי על כל הבקשות. אם יש עוד משהו שבא לכם שאכין, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות, ונראה מה נעשה עם זה…

בתיאבון!

המתכון בקיצור:

מרק עגבניות ופריקה

בסיר מרתיחים:

1כוס פריקה (אם משתמשים בפריקה שלמה, משרים אותה לילה או כמה שעות קודם).

3 כוסות מים

ומבשלים, כחצי שעה, עד שהפריקה מתרככת מאד.

למרק:

1 גזר חתוך לקוביות

1 בצל חתוך לקוביות

5 שיני שום מקולפות ושבורות.

מטגנים את הבצל עד שהוא מתרכך מעט ומוסיפים את הגזר והשום.

מוסיפים:

3 עגבניות חתוכות לקוביות

1 קופסה עגבניות מרוסקות.

1 קופסה (קטנה) של רסק עגבניות

3 כוסות מים

מרתיחים ומתבלים:

מלח ופלפל שחור

1 כף סוכר חום (או לבן)

לאחר שהמרק הגיע לרתיחה טוחנים אותו בבלנדר או בלנדר יד

*המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר. בחימום מחדש כדאי להוסיף מים ומעט מלח

שינויים וגיוונים:

· להחליף את הפריקה באורז מבושל (לבן או מלא) יחד עם המים בו בושל.

· לא לטחון את הפריקה / אורז אלא להכניס ישירות למרק.

· להחליף את העגבניות בקופסת עגבניות מרוסקות נוספת.

· לגרד את הגזר על פומפיה

· לא להשתמש בבצל, בגזר או בשום (אבל לא מומלץ להוריד את כולם)

9/01/09 - 2 תגובות

 

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏