התחלות

התקופה האחרונה שופעת אצלי התחלות חדשות, חיוביות ומרגשות, שמונעות ממני להתפנות לבישול ולאפייה, ועוד פחות מכך לכתיבה על בישול ואפייה (מ' המסכן נאלץ לאכול רוגלך קנויים!)

לכן, היום פוסט קצר וקצת שונה, ובו רק המלצות על דברים שניסיתי לאחרונה והתגלו כמוצלחים מאד, ותמונה אחת של התחלה…

ראשית, אספר שניסיתי את האגרולים האפויים שפרסמה יערה בבלוג המצויין – "בישולוג". עשיתי כמה שינויים במתכון – קצצתי שום, ג'ינג'ר, בצל, גזר והרבה פטריות (שמפיניון ושיטאקי טריות) והקפצתי במחבת יחד עם קופסת נבטי שעועית (נבטים סיניים). תיבלתי ברוטב סויה ומעט צ'ילי מתוק. יצא מעולה ובהחלט ייכנס לרפרטואר, ליומיום ולאירועים חגיגיים, עם או בלי בשר.

את המתכון השני ניסה מ'. הבחירה והשינויים במתכון – של שנינו. מדובר במתכון למרק פטריות, מתוך הבלוג שאין שני לו – "בצק אלים". מ' קצץ בצל, שום, שתיים וחצי חבילות פטריות שמפיניון (היה מבצע בסופר) וחצי חבילת שיטאקי. לא שמנו טימין (לא היה בבית) ולא גריסי פנינה (מאותה סיבה). במקום הגריסים הוספנו 2 כפות שיבולת שועל שהתבשלה ונטחנה יחד עם הפטריות. מממממ… זה כל מה שיש לי להגיד על המרק הזה.

ולתמונה:

עוגת חתונה

זו התחלה מרגשת במיוחד. לא אכביר עליה במילים, אומר רק שאני (יחד עם גיסתי המופלאה) הכנתי את העוגה וגם חתכתי אותה (את זה עשיתי יחד עם מ') ואם עוד לא ברור מה האירוע, אומר רק שגם קיבלתי טבעת באותו ערב.

*ואי אפשר בלי קרדיט לצלמת הנהדרת של תמונת העוגה – אורלי זיילר

14/11/09 - 4 תגובות

סלט אטריות סובה וטופו

סלט אטריות סובה וטופו

לא, זו לא קללה ביפנית… אטריות סובה הן אטריות כוסמת שאפשר להשיג בחנויות הטבע או בחנויות המוצרים מהמזרח. וטופו? טופו זה כבר מזמן לא המוצר חסר הטעם ובעל המרקם מעורר הבחילה שלמדנו לשנוא. עם קצת אהבה וטיפול נכון, זו תוספת חלבון משביעה וטעימה להרבה מנות. לא שכנעתי אתכם? אפשר להכין את הסלט הזה בלי טופו או להחליף את הטופו בעוף.

כדאי לנסות את אטריות הסובה. הן אמנם לא זולות אבל עדינות מאד בטעמן ומוסיפות טעם ומרקם מיוחד לסלט. אם לא בא לכם עליהן, אפשר להחליף בנודלס (אטריות ביצים). לא ניסיתי אבל לא נראה לי שתהיה בעיה.

עם או בלי טופו או עוף, מדובר בסלט קליל, טעים ומשביע. בימי הקיץ החמים האלו, זו ארוחת צהריים מושלמת בעיני (וגם מ' אכל 3 מנות בכלל בלי לשים לב…) המתכון הוא המצאה שלי, המבוססת באופן די רופף על דורעם גונט ועל המתכון הזה.

סלט אטריות סובה וטופו (4 מנות גדולות)

מתחילים בהכנת האטריות. שוברים אותם לשניים ומכינים אותן כמו פסטה רגילה – מרתיחים הרבה מים בסיר וכשהם רותחים מוסיפים את האטריות. שימו לב שלאטריות הסובה דרושות רק 4 דקות בישול. יותר מזה והן יתחילו להתפורר. אני השתמשתי ב:

1 חבילה אטריות סובה

אטריות סובה

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

אטריות סובה מבושלות

מכינים את הרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

כמעט שכחתי… מוסיפים גם

מיץ וגרידה מחצי לימון

רוטב

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו). מכינים את הטופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

ומערבבים את הטופו עם הרוטב. אם יש לכם זמן, אפשר להשרות את הטופו ברוטב כמה דקות/ שעות. אם לא, לא נורא. מתחילים מיד לטגן. במחבת שמים מעט שמן (אם אתם משתמשים בטפלון אפשר לשים ממש כמה טיפות שמן). כשהמחבת חמה, מטגנים את הטופו עד שהוא משחים. משתדלים לסנן כמה שיותר מהרוטב כדי שלא יישרף כשמטגנים את הטופו. אחרי שהטופו משחים כדאי להכניס אותו חזרה לרוטב לספוג עוד קצת טעמים. מחכים שהטופו יצטנן מעט.

טופו מיטגן

אפשר לעשות אותו דבר עם חזה עוף חתוך לקוביות, רק אל תכניסו אותו חזרה לרוטב. את הרוטב יש לבשל (אחרי שמוציאים את העוף מהמחבת) או לזרוק. אחרת זו חממה לחיידקים.

בזמן שהטופו מיטגן חותכים ירקות. בעיקרון אפשר להשתמש במה שאתם אוהבים ויש לכם בבית. אני השתמשתי ב:

3 גבעולים של בצל ירוק קוצצים לרוחב. את החלק הלבן קוצצים לפרוסות דקות ואת החלק הירוק לפסים עבים יותר

1 פלפל צהוב בינוני חותכים לאורך לפסים

2-3 מלפפונים בעיקרון אפשר לחצות ולפרוס. אם בא לכם מראה קצת יותר מיוחד וטעם מוצק יותר, אפשר לחצות ולהוציא עם כפית את הזרעים שבאמצע המלפפון, ורק אז לפרוס.

5-6 פטריות שמפיניון לחצות ולפרוס.

ירקות לסלט

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

סלט אטריות סובה וטופו

המתכון בקיצור:

סלט אטריות סובה וטופו

מכינים לפי הוראות היצרן:

1 חבילה אטריות סובה שבורות לחצי

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

לרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו).

טופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

מטגנים במחבת חמה עם מעט שמן עד שהטופו משחים. מוציאים ומחזירים לרוטב.

ירקות:

קוצצים לגודל ביס:

3 גבעולים של בצל ירוק

1 פלפל צהוב בינוני

2-3 מלפפונים

5-6 פטריות שמפיניון

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

30/08/09 - 2 תגובות

קלצונה פטריות ותרד

קלצונה פטריות ותרד

בחודשים האחרונים מ' ואני מצמצמים את צריכת הבשר שלנו. הסיבות רבות ושונות – בריאות (מ'), דיאטה (אני) ואקולוגיה (שנינו). חוץ מזה שעכשיו להיות חצימחוני זה טרנד… אפילו פול מקרטני בקטע. בעקבות זאת, אני כל הזמן מחפשת רעיונות לאוכל מעניין, משביע, בריא, לא משמין וכמובן – ללא בשר. נתקלתי במתכון הזה לקלצונה, שאמנם כאן הוא עם בשר, אבל התמונה היפהפייה עשתה לי חשק לנסות. קלצונה, למי שלא מכיר, הוא מאפה איטלקי שעשוי מבצק של פיצה, רק שבמקום להשאיר את הפיצה פתוחה, סוגרים אותה לכיסן ואופים. אני השתמשתי בבצק מאותו הבלוג, רק עם קמח מלא וקמח כוסמין במקום קמח לבן והרכבתי מלית משל עצמי. יצא טעים לאללה, בריא ואפילו לא כל כך משמין. אמנם יש כאן לא מעט עבודה, אבל גם לא המון ובסוף מקבלים ארוחה מלאה שלצידה צריך רק סלט.

קלצונה פטריות ותרד (6 קלצונה גדולים)

מתחילים בהכנת הבצק. בקערת המיקסר שמים:

4 כוסות קמח (אני השתמשתי ב3 כוסות קמח מלא וכוס אחת של קמח כוסמין. אפשר גם קמח לבן)

1/2 כף שמרים יבשים

מפעילים את המיקסר עם וו הלישה במהירות נמוכה. מערבבים מעט את הקמח עם השמרים ומוסיפים בהדרגה

2 כוסות מים

יכול להיות שלא תצטרכו את כל המים. שימו כוס וחצי, תראו "כמה לוקח" (כלומר האם כל הבצק נרטב) ממשיכים ללוש עוד כדקה ואז מוסיפים

כפית וחצי של מלח

2 כפות שמן זית

לשים את הבצק עוד כ5 דקות (במיקסר. ביד זה ייקח בערך כפול) עד שהבצק גמיש ואינו נדבק לדפנות הקערה. מכסים במגבת ומתפיחים כשעה, עד להכפלת הנפח. בקיץ זה ייקח בערך שעה, בחורף יותר.

בינתיים מכינים את המלית:

חוצים ופורסים

בצל אחד

ומטגנים במחבת עם מעט שמן, עד שהוא מזהיב. בינתיים פורסים

1 סלסלת פטריות

אפשר להשתמש בכל תערובת פטריות שמתאימה לכם. אני השתמשתי בחצי סלסלת שמפיניון וחצי סלסלת פטריות יער. אם יש לכם בבית פטריות פורצ'יני מיובשות, אפשר להשרות אותן במים חמים ולהוסיף גם אותן לתערובת.

אחרי שהבצל מזהיב מוסיפים את הפטריות ומטגנים מעט. בינתיים מפשירים (במיקרוגל)

כרבע חבילה של עלי תרד שלמים קפואים. אפשר כמובן להחליף בתרד רגיל. אני מעריכה שבמקרה כזה תצטרכו חצי שקית.

ומוסיפים את התרד למחבת. מטגנים מעט, רק עד שהתרד מתחמם (או משנה צבעו לכהה אם הוא טרי). מתבלים ב:

מלח לא הרבה כי תיכף נוסיף בולגרית שהיא מלוחה

פלפל שחור

וכל דבר אחר שעולה על דעתכם. אני הוספתי גם ממרח פלפלים ביתי שיצטרך לקבל פוסט נפרד בקרוב.

מלית תרד ופטריות

מכבים את האש ומניחים לתערובת להצטנן. אחרי שהיא התקררה מוסיפים

150 גרם גבינה בולגרית חתוכה לקוביות או מפוררת (תלוי במרקם שלה. עדיף כזו שמתפוררת בקלות).

גם כאן אפשר לגוון. אני השתמשתי בגבינה 5%. אפשר להשתמש בגבינה שמנה יותר, או אם ממש בא לכם שחיתות – להחליף אותה במוצרלה.

עכשיו מרכיבים את המאפה:

קודם כל, מחממים תנור ל200 מעלות.

מורידים את נפח הבצק במכה קלה ולשים מעט. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים ויוצרים מכל חלק כדור. את הכדורים מרדדים על משטח מקומח ואז קורצים מהם עיגול בקוטר 24 ס"מ. אני השתמשתי ברינג של עוגה. אפשר גם לקחת צלחת או קערה ולחתוך סביבה בסכין. מן השאריות שסביב כל עיגול אפשר להכין עוד כדור וגם אותו לרדד וכן הלאה, עד שנגמר הבצק

קורצים עיגולים מהבצק

בתוך כל עיגול מניחים כמות נדיבה של מלית (כשתי כפות גדושות) בצורה של חצי עיגול. משאירים מעט מקום בשוליים. מניחים את המחצית הריקה על המלית כך שנוצר חצי עיגול וצובטים את השוליים.

ממלאים

מורחים את המאפים בביצה טרופה

צובטים את השוליים ומורחים בביצה טרופה

ואופים כ15 דקות, עד שפני המאפה זהובים ונקישה עליו משמיעה קול חלול.

כדאי לאכול מייד, או לחמם שנית בתנור חם למספר דקות. אני חסידה גדולה של המיקרוגל אבל במקרה הזה הוא לא עושה טוב למאפים והם יוצאים סמרטוטיים.

גיוונים:

  • בעיקרון, הגיוונים למלית הם אינסופיים. אפשר לשים רוטב עגבניות וגבינות, לטגן פלפלים ובצל, תירס, ועוד ועוד. אפשר גם להכין מלית עם בצל וחומוס ולקרוא לזה סמבוסק…
  • כמו במתכון המקורי, אפשר גם להוסיף בשר – נקניקיות כמו שם או בשר בקר או כבש, טחון ומטוגן. אז אפשר להוריד את הגבינה או להשאיר אותה. מה שעושה לכם טוב.
  • אם בא לכם מאפה יותר עשיר (ומשמין כמובן) אפשר להוסיף לכל גבינה במלית גם פרמזן או גבינה קשה אחרת מגוררת. חוץ מזה, יכול להיות מאד מאד טעים להחליף את הגבינה בגבינת עזים.

בקיצור, זה מתכון שיכול להוות בסיס לעשרות ארוחות צהריים משביעות. זה גם פתרון טוב למי שלא יכול ממש לשבת ולאכול וצריך לחטוף משהו, אבל לא רוצה להתפשר על איכות ובריאות.

בתיאבון!

קלצונה תרד ופטריות

המתכון בקיצור:

קלצונה פטריות ותרד (6 קלצונה גדולים)

לבצק:

4 כוסות קמח

1/2 כף שמרים יבשים

מפעילים את המיקסר עם וו הלישה במהירות נמוכה. מערבבים מעט את הקמח עם השמרים ומוסיפים בהדרגה

2 כוסות מים

לשים עוד דקה ומוסיפים

כפית וחצי של מלח

2 כפות שמן זית

לשים את הבצק עוד כ5 דקות עד שהוא גמיש ואינו נדבק לדפנות הקערה. מכסים במגבת ומתפיחים כשעה, עד להכפלת הנפח.

למלית:

חוצים ופורסים

בצל אחד

ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים

1 סלסלת פטריות פרוסות

מפשירים

כרבע חבילה של עלי תרד שלמים קפואים.

ומוסיפים את התרד למחבת. מטגנים מעט ומתבלים ב:

מלח

פלפל שחור

מכבים את האש ומניחים לתערובת להצטנן. אחרי שהיא התקררה מוסיפים

150 גרם גבינה בולגרית חתוכה לקוביות או מפוררת

מרכיבים את המאפה:

מחממים תנור ל200 מעלות.

מחלקים את הבצק לארבעה חלקים ויוצרים מכל חלק כדור. את הכדורים מרדדים על משטח מקומח ואז קורצים מהם עיגול בקוטר 24 ס"מ.

בתוך כל עיגול מניחים כמות נדיבה של מלית (כשתי כפות גדושות) בצורה של חצי עיגול. משאירים מעט מקום בשוליים. מניחים את המחצית הריקה על המלית כך שנוצר חצי עיגול וצובטים את השוליים.

מורחים את המאפים בביצה טרופה ואופים כ15 דקות, עד שפני המאפה זהובים ונקישה עליו משמיעה קול חלול.

בתיאבון!

14/08/09 - תגובה אחת

מרק חרירה וזיכרון

מרק חרירה

אמא שלי ז"ל, לא ממש ידעה לבשל. האמת, בישול ואוכל גם לא מאד עניינו אותה. אני זוכרת את הסיפורים שלה על האוכל שהייתה זורקת מחלון הבית בתור ילדה, כדי שלא יראו שלא גמרה הכל בצלחת. גם בתור אישה בוגרת, אוכל לא היה חלק מהותי מחייה. למזלה (ואולי גם למזלנו, ילדיה), היא בילתה כמעט את כל חייה הבוגרים בקיבוץ, מה שפטר אותה מהצורך בבישולים יומיומיים. למעט פיצה, שהכינה לאירועים מיוחדים בלבד, לא היה מאכל שאני זוכרת אותו כ"שלה". לכן, אוכל בדרך כלל לא מזכיר לי את אמא שלי, חוץ ממרק חרירה.

כשאחותי הצעירה הייתה בכיתה ז', נערך בכיתתה "ערב בית אבי" שבו כל משפחה מספרת על משפחת המוצא שלה. כל משפחה התבקשה גם להביא מאכל מסוים שמאפיין את העדה שלה או את הבית ממנו הגיעה. אמא שלי, שבכלל הייתה יקית, התקשרה לאחות של אבי וקיבלה מתכון והוראות הכנה למרק חרירה – מרק מרוקאי למהדרין. היא הכינה אותו והתגובות באותו ערב היו נלהבות מאד. אפילו אני, שלא ממש אוהבת קטניות, נהניתי ממנו מאד. שני דברים למדתי מהצלחת המרק. הראשון הוא שכשמשקיעים הרבה אהבה ורצון טוב, לא תמיד צריך ידע או ניסיון רב בבישול כדי שהאוכל יצא טעים. השני הוא שאם אמא שלי הצליחה להכין מרק חרירה, כנראה שהוא ממש פשוט להכנה…

אמי נפטרה לפני שנתיים. מאז, מרק חרירה תמיד מזכיר לי אותה, למרות (ואולי בגלל) שלמיטב ידיעתי הכינה אותו רק פעם אחת, באותו ערב.

חרירה, בערבית מרוקאית, זה משי. המרק קיבל את שמו מהמרקם החלק העדין והסמיך שלו. זה מרק מאד משביע והוא יכול להוות ארוחה בפני עצמו. הכמות שמוצעת כאן גדולה מאד והמרק מחמיץ די מהר, אז קחו זאת בחשבון ואל תכינו אם אין מי שיאכל… חוץ מזה, בגלל שצריך להשרות את החומוס, צריך להתכונן למרק הזה לפחות ערב מראש, או לקנות חומוס קפוא. המתכון המובא כאן הוא של דודה שלי, בשינויים קלים מאד שלי.

מרק חרירה (כמות ל6-8 מנות)

קודם כל משרים:

1 כוס גרגרי חומוס יבשים

בעיקרון צריך להשרות את החומוס כ12-24 שעות מראש, בקערה עם מים שמגיעים בערך שתי אצבעות מעל החומוס. אני הנבטתי את החומוס, כדי להעלות את ערכו התזונתי וכדי שיהיה קצת יותר קל לעיכול. זה אומר שאחרי שהשריתי אותו, סיננתי אותו מהמים והנחתי אותו, בתוך המסננת, במקום חשוך. במשך היומיים הבאים הרטבתי אותו מדי פעם, עד שהחל לנבוט. עוד על נבטוטים אפשר לקרוא כאן. אם אין לכם זמן או כוח להנביט, אפשר פשוט להשרות את החומוס ערב מראש.

חומוס בהשריה

חומוס מונבט

כך נראה החומוס לפני ואחרי ההשריה/הנבטה.

למחרת קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (במקור – כמה עלים של סלרי. אני פחות אוהבת את הטעם של העלים אז שמתי גבעול)

עגבניה, בצל וסלרי קצוצים

זורקים הכל לסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

החומוס המושרה

חומוס, עדשים וגריסים

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש כך שהסיר רותח בעדינות (בועות קטנות) ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס רך והמרק מאבד משקיפותו והופך יותר סמיך. אם רוצים לקצר את התהליך, אפשר לבשל בסיר לחץ.

אחרי שעתיים, בודקים את כמות המים, מוסיפים מים כך שהכמות תחזור לכמות המקורית ומביאים לרתיחה.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה (מי שלא סובל יכול לוותר)

ומוסיפים למרק.

מוסיפים גם

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

ומבשלים עוד כ-10 דקות, ברתיחה עדינה תוך כדי ערבוב מדי פעם.

עכשיו (ורק עכשיו!) מתבלים ב:

מלח

חשוב מאד להוסיף את המלח רק אחרי שהקטניות התבשלו לחלוטין. אם מוסיפים לפני כן, הן יישארו קשות ולא יתרככו לעולם.

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק מספיק סמיך בשבילכם (בשבילי הוא היה מספיק סמיך), מעולה. סיימתם. אם לא:

לוקחים קערית, מוסיפים לה:

1 כף קמח

וממיסים את הקמח במעט מים. בערך 3 כפות.

מוסיפים בהדרגה את התמיסה למרק, על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב מתמיד. מביאים לרתיחה עדינה. אל תוסיפו את הקמח ישירות למרק כי הוא לא יימס ויהיו לכם גושי קמח במרק.

אם זה עדיין לא מספיק סמיך, אפשר להוסיף עוד כף קמח, באותה צורה. קחו בחשבון שהמרק מסמיך מאד עם הזמן ואם תוסיפו יותר מדי, בסוף תצא לכם עוגת חרירה.

זהו, המרק מוכן. אני מבטיחה שתהנו!

*כמה הערות:

  • כאמור, המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר אז מומלץ להוסיף לו מים כשמחממים מחדש.
  • התחתית של המרק הזה נשרפת בקלות ונורא מבאס שכל המרק מקבל טעם חרוך, אז צריך להקפיד לערבב אותו מדי פעם, במיוחד אחרי שמוסיפים את האטריות והקמח, ולגרד את תחתית הסיר כל הזמן.

מרק חרירה

המתכון בקיצור:

מרק חרירה (6-8 מנות):

משרים ללילה

1 כוס חומוס

למחרת: קוצצים

1 בצל קטן

1 עגבניה

ופורסים דק

1 גבעול של סלרי (או כמה עלים)

שמים את החומוס והירקות בסיר יחד עם:

1/2 כוס עדשים ירוקות

1/2 כוס גריסי פנינה

כ-1/2 1 ליטר מים

מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים כשעתיים, עד שהחומוס מתרכך והמרק מסמיך מעט. מוסיפים מים ומביאים לרתיחה חוזרת.

קוצצים דק:

כחצי זר פטרוזיליה

חצי זר כוסברה

ומוסיפים למרק יחד עם:

כ1/4 כוס אטריות דקות למרק

מבשלים כ10 דקות ברתיחה עדינה ומתבלים ב

מלח

פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

אם המרק לא מספיק סמיך ממיסים

1 כף קמח

בתוך

3 כפות מים

ומוסיפים לאט לאט  למרק בבחישה מתמדת , עד אשר מתקבל מרק סמיך. אם הוא לא מספיק סמיך אפשר לחזור על התהליך שוב. לא להגזים – כדי לא לקבל עוגה .

31/01/09 - 4 תגובות

מ-ת-נ-פ-ל-י-ם!!

IMG_0741 הפוסט הזה הוא מחווה לאחי נתאי, שחזר זה עתה ממילואים. לנתאי יש מתכון אחד, מוצלח במיוחד (ומי שמכיר אותי יודע שזו מחמאה מאד רצינית, שלא הייתי נותנת לו לולא כל המילואים האלה). המתכון נקרא בפשטות "מתנפלים" ומה שהופך אותו לכל כך טוב, היא העובדה שהוא יכול להתאים כמעט לכל דבר – מרק, מוקפץ, תבשיל ירקות וכפי שתראו תיכף, גם למאפינס…

נשמע מוזר? נתאי מסביר על המתכון כאן. כיוון שהוא כותב הרבה יותר טוב ממני, אשאיר לו את מירב התיאורים ורק אסביר שהרעיון העומד מאחורי מתכון ה"מתנפלים" הוא להשתמש בכל מה שיש בבית ותאריך התפוגה שלו כבר מאד מאד קרוב (אתמול נניח…). עוד עיקרון חשוב הוא שמתכון מתנפלים לא יכול להיות רב שלבים או מסובך, ובטח שאסור לקנות מצרכים במיוחד בשבילו.

הכנת מאפינס מתנפלים היא קצת שונה ממתכון המתנפלים הקלאסי, בכך שכאן יש צורך במתכון, אבל כזה שאפשר לשנות לפי מה שיש בבית. לכן בחרתי מתכון של מאפינס חמאת בוטנים, בננה ושוקולד צ'יפס מתוך הבלוג המצוין Food Blogga.

על מה התנפלתי? חמאת בוטנים שקניתי כדי לעשות רוטב לסלט לפני כמה חודשים ומאז נזנחה על המדף, בננות שמ' כבר לא היה מוכן לאכול, אולי כי הן נראו כך:IMG_0703

ושמנת מתוקה לבישול 10% שמפאת כבודה לא אספר מה היה תאריך התפוגה שלה.

לסיום, אוסיף רק שיש דבר אחד קבוע במתכון מתנפלים – הוא תמיד יוצא טעים!

ולמתכון עצמו:

מאפינס בננות, חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

מחממים תנור ל180 מעלות.

מערבבים:

2 כוסות קמח

1/2 כוס סוכר חום

1/4 כוס סוכר לבן (אין שום בעיה לשים שלושת רבעי כוס סוכר לבן או חום, מה שיש בבית).

שקית אבקת אפיה

קורט מלח (בערך רבע כפית)

1/2 כפית קינמון

הנה כל ה"יבשים" יחד:

IMG_0710 עכשיו מועכים בעזרת מזלג:

3 בננות

ככל שהן יותר שחורות, תכולת הסוכר שלהן יותר גבוהה ולכן הן יותר מתאימות לבישול. אז אל תתביישו, זה לא רקוב, זה "דבש"…

את הבננות המעוכות מערבבים (בקערה נפרדת מזו של החומרים היבשים) עם:

2 ביצים

1/2 כוס חמאת בוטנים (לא משנה אם יש בה חתיכות או לא)

3/4 כוס שמנת

במתכון המקורי משתמשים בחלב. כאמור, מה שיש לכם בבית והוא לבן ונוזלי יתאים.

עכשיו מאחדים את שתי התערובות. אני יודעת שכבר אמרתי את זה אבל אי אפשר להדגיש יותר מדי – לערבב רק עד שהתערובת נעשית אחידה ולא יותר!

אחרי שכל גושי הקמח נעלמו, מערבבים לתוך התערובת:

1/4 כוס שוקולד צ'יפס

אני השתמשתי בשוקולד 70% מוצקי קקאו (מה שאומר שהוא מריר במיוחד) אבל כל שוקולד יתאים. אפילו טבלת שוקולד שקצצתם לחתיכות לא קטנות.

IMG_0722

זהו. נותר רק להעביר את הבלילה לתבנית מאפינס (או תבנית אינגליש קייק). לי יצאו 12 מאפינס ועוד עוגה בתבנית מוארכת קטנה.

אופים כ15-20 דקות בתנור שחומם מראש, עד שקיסם שננעץ במרכז המאפין יוצא יבש.

IMG_0730

IMG_0731

בתיאבון!

מאפינס בננות, חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

מחממים תנור ל180 מעלות.

מערבבים:

2 כוסות קמח

1/2 כוס סוכר חום

1/4 כוס סוכר לבן

שקית אבקת אפיה

קורט מלח

1/2 כפית קינמון

בקערה נפרדת מועכים בעזרת מזלג:

3 בננות

מערבבים עם:

2 ביצים

1/2 כוס חמאת בוטנים

3/4 כוס שמנת או חלב

מאחדים את שתי התערובות ומקפלים פנימה

1/4 כוס שוקולד צ'יפס .

אופים כ-15 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז המאפין יוצא יבש.

21/01/09 - 2 תגובות

Freaky Tomato Soup – מרק עגבניות ופריקי

IMG_0483

חברים שראו את הבלוג החדש שלי, ביקשו כל מיני בקשות. הרבה ביקשו שאכין משהו פשוט. אבל, מי שמכיר אותי ואת נטיות הבישול שלי, יודע שאני לא יכולה בלי לסבך… אז הנה, מרק. לא מאד פשוט אבל בסוף אתן הצעות לגיוונים ולפישוט.

לפני שאתחיל-  פריקי (או פריקה) היא חיטה ירוקה שעברה תהליך של עישון. זה מוצר מהמטבח הערבי שהולך ומתאזרח גם בשווקים היהודיים. בזמן שהיא מתבשלת יש לה ריח מיוחד, שעוד לא החלטתי אם הוא נעים או לא, אבל הטעם מיוחד במובן הטוב של המילה. עוד על פריקה אפשר לקרוא כאן.

למי שלא בא על הפריקה, אין שום בעיה, בסוף יש אופציות נוספות.

המתכון המקורי הוא של תמר כהן צדק, מתוך הגיליון האחרון של "על השולחן", והוא מובא כאן בשינויים שלי. זה מרק עשיר מאד, משביע אבל לא כבד והוא יכול בקלות להיות ארוחת הערב שלכם.

מתחילים מהפריקה:

1 כוס פריקהIMG_0455

אם משתמשים בפריקה שלמה, משרים אותה לילה או כמה שעות קודם. אם משתמשים בגרוסה, לא צריך.

שמים את הפריקה בסיר יחד עם

3 כוסות מים

ומבשלים, כמו אורז (מתחילים על להבה גדולה וכשהמים רותחים מנמיכים את האש וממשיכים לבשל), במשך חצי שעה לפחות, עד שהפריקה מתרככת מאד.

בינתיים מכינים את המרק

חותכים לקוביות:

1 גזר

1 בצל

מקלפים

5 שיני שום

וקצת מועכים אותן (אני פשוט נותנת מכה רצינית עם הסכין או משהו אחר שיפתח את השום ויוציא את הטעמים שלו).clip_image001

בסיר אחר, שיספיק ל 5 מנות מרק לפחות, מטגנים את הבצל עד שהוא קצת מתרכך ומוסיפים את הגזר והשום.

IMG_0467

בינתיים, לוקחים

3 עגבניות

וחותכים אותן לקוביות. הגודל הוא כמו של סלט ירקות גס, אבל זה לא ממש משנה כי תיכף נטחן הכל.

על פי המתכון המקורי צריך להשתמש ב8 עגבניות, אבל כשהלכתי לסופר, היו שם רק עגבניות ירוקות ומכוערות, אז השתמשתי במה שהיה לי בבית, והוספתי

1 קופסה עגבניות מרוסקות.

שימו לב, לא רסק (שאותו תיכף נוסיף) אלא עגבניות מרוסקות. זו קופסת שימורים גדולה ויש בה עגבניות שלא עברו תהליך של ריכוז.

לאחר שהבצל, הגזר והשום מזהיבים, מוסיפים לסיר את קוביות העגבניות ואת קופסת העגבניות המרוסקות.. מוסיפים.

1 קופסה (קטנה) של רסק עגבניות

כדאי לבחור רסק שאין בו תוספת של סוכר, גלוקוז, פרוקטוז ושאר קללות כאלה, סתם כי זה יותר בריא.

מערבבים ומוסיפים כ-

3 כוסות מים

מביאים את כל העסק לרתיחה ומתבלים ב:

מלח ופלפל שחור

1 כף סוכר חום (לא הכרחי אבל מוריד מהחמיצות של העגבניות).

כן, אפשר גם סוכר לבן אם אין חום…

IMG_0475

בינתיים הפריקה התבשלה לה ואפשר לעבור לטחינה של המרק ושל האורז. מתחילים במרק. בעזרת בלנדר מוט או בלנדר רגיל (מה שיש בבית ומה שמעדיפים) טוחנים את המרק עד כמה שרוצים. אם אתם, כמוני, מאוהבי ה"גרבר", אפשר לטחון לו את הצורה. אם אתם מעדיפים קצת חתיכות, תטחנו קצת פחות.

כשמסיימים את זה, עושים אותו דבר בדיוק גם לפריקה. במקרה הזה, אם אתם רוצים מרק חלק, כדאי לטחון בבלנדר ולא במוט. אם  מרגישים שהטחינה לא הולכת בקלות, אפשר להוסיף מים. בסופו של דבר צריכה לצאת מין דייסה ירוקה. צילמתי, אבל זה ממש לא נראה כמו משהו שתרצו להכניס לפה, אז לא העליתי לכאן (בסוף זה יוצא טעים. נשבעת).

עכשיו מערבבים את הפריקה אל תוך המרק. אל תשימו הכל בבת אחת אלא כל פעם קצת, עד שהמרק מגיע לסמיכות שמתאימה לכם. זהו, המרק מוכן. אפשר לזלף מעט שמן זית ולפזר פלפל שחור גרוס מלמעלה ועכשיו הוא נראה אכיל ואפילו טעים. תודו!

IMG_0487

*נ.ב – המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר אז אם מחממים מחדש, כדאי להוסיף מים וקצת מלח כדי לחזק את התיבול.

אבל הבטחתי מרק פשוט למי שאין לו כוח להתעסקויות מיותרות. יש המון דרכים להפוך את המרק לפשוט יותר. ברור שזה משנה קצת את הטעם אבל אפשר לסלוח למי שרק רוצה מרק מהיר לארוחת ערב…

שינויים שיהפכו את המרק לקצת פחות מסובך:

קודם כל, במתכון המקורי לא משתמשים בפריקה, אלא פשוט באורז לבן. אני מאד אוהבת את הטעם המיוחד של הפריקה אבל אין שום בעיה להשתמש באורז (לבן או מלא). חוץ מזה, אם לא בא לכם לטחון (או שאין לכם בלנדר), המרק יקבל באהבה גם אורז מבושל רגיל. אפילו כזה שנשאר לכם מאתמול.

אפשר לחסוך בחיתוכים אם משתמשים בעוד קופסא של עגבניות מרוסקות במקום בעגבניות טריות ואת הגזר אפשר לגרד על פומפייה במקום לחתוך לקוביות. כך גם אין צורך בטחינה של המרק (רק תעשו משהו עם השום לפני שאתם מגישים את המרק…).

חוץ מזה, אפשר תמיד לא להשתמש בגזר, בבצל או בשום. אני לא ממליצה כי כל אחד מהם מוסיף טעם, אבל אם ממש אין לכם כוח, זה לגיטימי. לא כדאי להוריד את כולם כי אז ייצא משהו בטעם של קטשופ עם אורז.

מקווה שעניתי על כל הבקשות. אם יש עוד משהו שבא לכם שאכין, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות, ונראה מה נעשה עם זה…

בתיאבון!

המתכון בקיצור:

מרק עגבניות ופריקה

בסיר מרתיחים:

1כוס פריקה (אם משתמשים בפריקה שלמה, משרים אותה לילה או כמה שעות קודם).

3 כוסות מים

ומבשלים, כחצי שעה, עד שהפריקה מתרככת מאד.

למרק:

1 גזר חתוך לקוביות

1 בצל חתוך לקוביות

5 שיני שום מקולפות ושבורות.

מטגנים את הבצל עד שהוא מתרכך מעט ומוסיפים את הגזר והשום.

מוסיפים:

3 עגבניות חתוכות לקוביות

1 קופסה עגבניות מרוסקות.

1 קופסה (קטנה) של רסק עגבניות

3 כוסות מים

מרתיחים ומתבלים:

מלח ופלפל שחור

1 כף סוכר חום (או לבן)

לאחר שהמרק הגיע לרתיחה טוחנים אותו בבלנדר או בלנדר יד

*המרק מסמיך מאד אחרי שהוא מתקרר. בחימום מחדש כדאי להוסיף מים ומעט מלח

שינויים וגיוונים:

· להחליף את הפריקה באורז מבושל (לבן או מלא) יחד עם המים בו בושל.

· לא לטחון את הפריקה / אורז אלא להכניס ישירות למרק.

· להחליף את העגבניות בקופסת עגבניות מרוסקות נוספת.

· לגרד את הגזר על פומפיה

· לא להשתמש בבצל, בגזר או בשום (אבל לא מומלץ להוריד את כולם)

9/01/09 - 2 תגובות

 

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏