בצק שמרים-גבינה במילוי קקאו

שבלולי שמרים- גבינה במילוי קקאו

מ' "משגע" אותי כבר כמה שבועות שהוא רוצה: "עוגת שמרים עם גבינה וטיפה קקאו". איך שהוא אמר את זה, נזכרתי שלפני כמה שנים אכלתי בארומה עוגת שמרים גבינה שבה הגבינה הייתה בתוך הבצק ולא כמלית. העוגה הזאת זכורה לי עד היום. מממ…

כיוון שניסיונות למצוא את המתכון של ארומה באינטרנט לא צלחו (אם למישהו מהקוראים יש מושג איך עושים את העוגה הזאת, אנא כתבו לי. אשמח מאד לשמוע), החלטתי לעשות ניסוי. לקחתי את המתכון המ-ע-ו-ל-ה (והפשוט מאד) לבצק שמרים שפרסמתי כאן בעבר וקיפלתי לתוכו חבילה של גבינת טוב טעם, שהיא גבינה יבשה 3% שומן שמתאימה לאפייה (ולשום דבר חוץ מזה כי היא די חסרת טעם).

האמת, לא ממש הרגשתי את הגבינה בפנים, אבל יצא בצק רך בצורה יוצאת דופן ואפשר, אם ממש מתאמצים, להרגיש איזו איכות של בצק שמרים דפוף (כמו קרואסון למשל). בכל אופן, בפעם הבאה אוסיף לגבינה מעט גרידת לימון שתדגיש את הטעם שלה, ואולי אוסיף עוד קצת גבינה.

אז זה לא ממש מתכון אלא יותר "אופן הכנה" כאמור, את המתכון לבצק אפשר למצוא כאן. מכינים את הבצק ואז מרדדים לעלה אחד גדול (אפשר גם לשניים אם זה יותר נוח). על הבצק מניחים את ריבוע הגבינה ומורחים אותה על השליש האמצעי של הבצק. משאירים שוליים צרים יחסית ללא מילוי.

בצק עם גבינת טוב טעם

אחר כך מקפלים את השליש העליון על החלק המרוח ועליו את השליש התחתון

קיפול ראשון מקפלים שוב שליש על שליש, הפעם לרוחב.

קיפול שני מכסים את הבצק בניילון (כדאי לקמח אותו מעט לפני כן) ומכניסים למקרר למנוחה של חצי שעה. כיוון שזו גבינה ולא חמאה כמו בדרך כלל, אין צורך לחכות שהיא תתקשה, אבל בכל זאת כדאי לעבוד כשהגבינה קרה.

מוציאים מהמקרר ומרדדים שוב לעלה גדול. כדאי לעבוד בעדינות כדי שהבצק לא יקרע. אם הגבינה בכל זאת מציצה החוצה, כדאי לקמח את האזור הקרוע בנדיבות, כדי שזה לא ידבק ויעשה בלגן. הפעם מקפלים לרבעים:

קיפול שלישי רבע עליון על הרבע שמתחתיו והרבע התחתון על הרבע שמעליו כך שהם נפגשים במרכז (לא סתם אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים)

ואז מקפלים לרוחב באותו אופן. מחזירים למקרר למנוחה של חצי שעה (אפשר גם קצת פחות). מוציאים את הבצק ומרדדים. יוצא עלה מאד גדול אז כדאי לחצות אותו:

הבצק אחרי הקיפולים אם תסתכלו טוב (אצלכם בבצק, לא בתמונה שלי) אפשר לראות את שכבות הגבינה בחתך.

עכשיו ממלאים במילוי לבחירתכם. אני ערבבתי כמות שווה (בערך רבע כוס) של קקאו וסוכר והוספתי כפית קינמון. מזה עשיתי נגלה אחת של שושנים ונגלה אחת שאפיתי כגליל. אפשר למרוח ביצה טרופה מעל ואפשר גם לוותר. אחרי שסיימתם לגלגל, מחממים תנור ל180 מעלות ובינתיים מניחים למאפים לתפוח מעט, כ20 דקות.

שושנים אופים 15-20 דקות, עד שהמאפים שחומים אבל עדיין רכים. סביר להניח שהגליל הגדול ידרוש קצת יותר זמן מהשושנים. תנו לו…

שושנת שמרים

בתיאבון!

27/09/09 - 2 תגובות

סלט אטריות סובה וטופו

סלט אטריות סובה וטופו

לא, זו לא קללה ביפנית… אטריות סובה הן אטריות כוסמת שאפשר להשיג בחנויות הטבע או בחנויות המוצרים מהמזרח. וטופו? טופו זה כבר מזמן לא המוצר חסר הטעם ובעל המרקם מעורר הבחילה שלמדנו לשנוא. עם קצת אהבה וטיפול נכון, זו תוספת חלבון משביעה וטעימה להרבה מנות. לא שכנעתי אתכם? אפשר להכין את הסלט הזה בלי טופו או להחליף את הטופו בעוף.

כדאי לנסות את אטריות הסובה. הן אמנם לא זולות אבל עדינות מאד בטעמן ומוסיפות טעם ומרקם מיוחד לסלט. אם לא בא לכם עליהן, אפשר להחליף בנודלס (אטריות ביצים). לא ניסיתי אבל לא נראה לי שתהיה בעיה.

עם או בלי טופו או עוף, מדובר בסלט קליל, טעים ומשביע. בימי הקיץ החמים האלו, זו ארוחת צהריים מושלמת בעיני (וגם מ' אכל 3 מנות בכלל בלי לשים לב…) המתכון הוא המצאה שלי, המבוססת באופן די רופף על דורעם גונט ועל המתכון הזה.

סלט אטריות סובה וטופו (4 מנות גדולות)

מתחילים בהכנת האטריות. שוברים אותם לשניים ומכינים אותן כמו פסטה רגילה – מרתיחים הרבה מים בסיר וכשהם רותחים מוסיפים את האטריות. שימו לב שלאטריות הסובה דרושות רק 4 דקות בישול. יותר מזה והן יתחילו להתפורר. אני השתמשתי ב:

1 חבילה אטריות סובה

אטריות סובה

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

אטריות סובה מבושלות

מכינים את הרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

כמעט שכחתי… מוסיפים גם

מיץ וגרידה מחצי לימון

רוטב

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו). מכינים את הטופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

ומערבבים את הטופו עם הרוטב. אם יש לכם זמן, אפשר להשרות את הטופו ברוטב כמה דקות/ שעות. אם לא, לא נורא. מתחילים מיד לטגן. במחבת שמים מעט שמן (אם אתם משתמשים בטפלון אפשר לשים ממש כמה טיפות שמן). כשהמחבת חמה, מטגנים את הטופו עד שהוא משחים. משתדלים לסנן כמה שיותר מהרוטב כדי שלא יישרף כשמטגנים את הטופו. אחרי שהטופו משחים כדאי להכניס אותו חזרה לרוטב לספוג עוד קצת טעמים. מחכים שהטופו יצטנן מעט.

טופו מיטגן

אפשר לעשות אותו דבר עם חזה עוף חתוך לקוביות, רק אל תכניסו אותו חזרה לרוטב. את הרוטב יש לבשל (אחרי שמוציאים את העוף מהמחבת) או לזרוק. אחרת זו חממה לחיידקים.

בזמן שהטופו מיטגן חותכים ירקות. בעיקרון אפשר להשתמש במה שאתם אוהבים ויש לכם בבית. אני השתמשתי ב:

3 גבעולים של בצל ירוק קוצצים לרוחב. את החלק הלבן קוצצים לפרוסות דקות ואת החלק הירוק לפסים עבים יותר

1 פלפל צהוב בינוני חותכים לאורך לפסים

2-3 מלפפונים בעיקרון אפשר לחצות ולפרוס. אם בא לכם מראה קצת יותר מיוחד וטעם מוצק יותר, אפשר לחצות ולהוציא עם כפית את הזרעים שבאמצע המלפפון, ורק אז לפרוס.

5-6 פטריות שמפיניון לחצות ולפרוס.

ירקות לסלט

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

סלט אטריות סובה וטופו

המתכון בקיצור:

סלט אטריות סובה וטופו

מכינים לפי הוראות היצרן:

1 חבילה אטריות סובה שבורות לחצי

כשהאטריות מוכנות מסננים את המים ומקררים מעט תחת זרם מים קרים.

לרוטב:

קוצצים דק:

3 שיני שום

שורש ג'ינג'ר באורך של כ3 ס"מ

מוסיפים:

פלפל חריף קצוץ (אני השתמשתי בקובייה קפואה של פלפל חריף קצוץ. אם אתם משתמשים בטרי, נראה לי שאפשר לקצוץ חצי פלפל קטן במקום הקובייה).

6 כפות רוטב סויה

6 כפות חומץ אורז

1 כפית שמן שומשום

מחלקים את הרוטב לשתי קערות (אחת בשביל הסלט ואחת בשביל הטופו).

טופו:

חותכים לקוביות:

1 חבילה של טופו מוצק

מטגנים במחבת חמה עם מעט שמן עד שהטופו משחים. מוציאים ומחזירים לרוטב.

ירקות:

קוצצים לגודל ביס:

3 גבעולים של בצל ירוק

1 פלפל צהוב בינוני

2-3 מלפפונים

5-6 פטריות שמפיניון

זהו. עכשיו נשאר רק לערבב הכל (אטריות, ירקות וטופו). כדאי להשהות לפחות חצי שעה לספיגת טעמים.

בתיאבון!

30/08/09 - 2 תגובות

קלצונה פטריות ותרד

קלצונה פטריות ותרד

בחודשים האחרונים מ' ואני מצמצמים את צריכת הבשר שלנו. הסיבות רבות ושונות – בריאות (מ'), דיאטה (אני) ואקולוגיה (שנינו). חוץ מזה שעכשיו להיות חצימחוני זה טרנד… אפילו פול מקרטני בקטע. בעקבות זאת, אני כל הזמן מחפשת רעיונות לאוכל מעניין, משביע, בריא, לא משמין וכמובן – ללא בשר. נתקלתי במתכון הזה לקלצונה, שאמנם כאן הוא עם בשר, אבל התמונה היפהפייה עשתה לי חשק לנסות. קלצונה, למי שלא מכיר, הוא מאפה איטלקי שעשוי מבצק של פיצה, רק שבמקום להשאיר את הפיצה פתוחה, סוגרים אותה לכיסן ואופים. אני השתמשתי בבצק מאותו הבלוג, רק עם קמח מלא וקמח כוסמין במקום קמח לבן והרכבתי מלית משל עצמי. יצא טעים לאללה, בריא ואפילו לא כל כך משמין. אמנם יש כאן לא מעט עבודה, אבל גם לא המון ובסוף מקבלים ארוחה מלאה שלצידה צריך רק סלט.

קלצונה פטריות ותרד (6 קלצונה גדולים)

מתחילים בהכנת הבצק. בקערת המיקסר שמים:

4 כוסות קמח (אני השתמשתי ב3 כוסות קמח מלא וכוס אחת של קמח כוסמין. אפשר גם קמח לבן)

1/2 כף שמרים יבשים

מפעילים את המיקסר עם וו הלישה במהירות נמוכה. מערבבים מעט את הקמח עם השמרים ומוסיפים בהדרגה

2 כוסות מים

יכול להיות שלא תצטרכו את כל המים. שימו כוס וחצי, תראו "כמה לוקח" (כלומר האם כל הבצק נרטב) ממשיכים ללוש עוד כדקה ואז מוסיפים

כפית וחצי של מלח

2 כפות שמן זית

לשים את הבצק עוד כ5 דקות (במיקסר. ביד זה ייקח בערך כפול) עד שהבצק גמיש ואינו נדבק לדפנות הקערה. מכסים במגבת ומתפיחים כשעה, עד להכפלת הנפח. בקיץ זה ייקח בערך שעה, בחורף יותר.

בינתיים מכינים את המלית:

חוצים ופורסים

בצל אחד

ומטגנים במחבת עם מעט שמן, עד שהוא מזהיב. בינתיים פורסים

1 סלסלת פטריות

אפשר להשתמש בכל תערובת פטריות שמתאימה לכם. אני השתמשתי בחצי סלסלת שמפיניון וחצי סלסלת פטריות יער. אם יש לכם בבית פטריות פורצ'יני מיובשות, אפשר להשרות אותן במים חמים ולהוסיף גם אותן לתערובת.

אחרי שהבצל מזהיב מוסיפים את הפטריות ומטגנים מעט. בינתיים מפשירים (במיקרוגל)

כרבע חבילה של עלי תרד שלמים קפואים. אפשר כמובן להחליף בתרד רגיל. אני מעריכה שבמקרה כזה תצטרכו חצי שקית.

ומוסיפים את התרד למחבת. מטגנים מעט, רק עד שהתרד מתחמם (או משנה צבעו לכהה אם הוא טרי). מתבלים ב:

מלח לא הרבה כי תיכף נוסיף בולגרית שהיא מלוחה

פלפל שחור

וכל דבר אחר שעולה על דעתכם. אני הוספתי גם ממרח פלפלים ביתי שיצטרך לקבל פוסט נפרד בקרוב.

מלית תרד ופטריות

מכבים את האש ומניחים לתערובת להצטנן. אחרי שהיא התקררה מוסיפים

150 גרם גבינה בולגרית חתוכה לקוביות או מפוררת (תלוי במרקם שלה. עדיף כזו שמתפוררת בקלות).

גם כאן אפשר לגוון. אני השתמשתי בגבינה 5%. אפשר להשתמש בגבינה שמנה יותר, או אם ממש בא לכם שחיתות – להחליף אותה במוצרלה.

עכשיו מרכיבים את המאפה:

קודם כל, מחממים תנור ל200 מעלות.

מורידים את נפח הבצק במכה קלה ולשים מעט. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים ויוצרים מכל חלק כדור. את הכדורים מרדדים על משטח מקומח ואז קורצים מהם עיגול בקוטר 24 ס"מ. אני השתמשתי ברינג של עוגה. אפשר גם לקחת צלחת או קערה ולחתוך סביבה בסכין. מן השאריות שסביב כל עיגול אפשר להכין עוד כדור וגם אותו לרדד וכן הלאה, עד שנגמר הבצק

קורצים עיגולים מהבצק

בתוך כל עיגול מניחים כמות נדיבה של מלית (כשתי כפות גדושות) בצורה של חצי עיגול. משאירים מעט מקום בשוליים. מניחים את המחצית הריקה על המלית כך שנוצר חצי עיגול וצובטים את השוליים.

ממלאים

מורחים את המאפים בביצה טרופה

צובטים את השוליים ומורחים בביצה טרופה

ואופים כ15 דקות, עד שפני המאפה זהובים ונקישה עליו משמיעה קול חלול.

כדאי לאכול מייד, או לחמם שנית בתנור חם למספר דקות. אני חסידה גדולה של המיקרוגל אבל במקרה הזה הוא לא עושה טוב למאפים והם יוצאים סמרטוטיים.

גיוונים:

  • בעיקרון, הגיוונים למלית הם אינסופיים. אפשר לשים רוטב עגבניות וגבינות, לטגן פלפלים ובצל, תירס, ועוד ועוד. אפשר גם להכין מלית עם בצל וחומוס ולקרוא לזה סמבוסק…
  • כמו במתכון המקורי, אפשר גם להוסיף בשר – נקניקיות כמו שם או בשר בקר או כבש, טחון ומטוגן. אז אפשר להוריד את הגבינה או להשאיר אותה. מה שעושה לכם טוב.
  • אם בא לכם מאפה יותר עשיר (ומשמין כמובן) אפשר להוסיף לכל גבינה במלית גם פרמזן או גבינה קשה אחרת מגוררת. חוץ מזה, יכול להיות מאד מאד טעים להחליף את הגבינה בגבינת עזים.

בקיצור, זה מתכון שיכול להוות בסיס לעשרות ארוחות צהריים משביעות. זה גם פתרון טוב למי שלא יכול ממש לשבת ולאכול וצריך לחטוף משהו, אבל לא רוצה להתפשר על איכות ובריאות.

בתיאבון!

קלצונה תרד ופטריות

המתכון בקיצור:

קלצונה פטריות ותרד (6 קלצונה גדולים)

לבצק:

4 כוסות קמח

1/2 כף שמרים יבשים

מפעילים את המיקסר עם וו הלישה במהירות נמוכה. מערבבים מעט את הקמח עם השמרים ומוסיפים בהדרגה

2 כוסות מים

לשים עוד דקה ומוסיפים

כפית וחצי של מלח

2 כפות שמן זית

לשים את הבצק עוד כ5 דקות עד שהוא גמיש ואינו נדבק לדפנות הקערה. מכסים במגבת ומתפיחים כשעה, עד להכפלת הנפח.

למלית:

חוצים ופורסים

בצל אחד

ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים

1 סלסלת פטריות פרוסות

מפשירים

כרבע חבילה של עלי תרד שלמים קפואים.

ומוסיפים את התרד למחבת. מטגנים מעט ומתבלים ב:

מלח

פלפל שחור

מכבים את האש ומניחים לתערובת להצטנן. אחרי שהיא התקררה מוסיפים

150 גרם גבינה בולגרית חתוכה לקוביות או מפוררת

מרכיבים את המאפה:

מחממים תנור ל200 מעלות.

מחלקים את הבצק לארבעה חלקים ויוצרים מכל חלק כדור. את הכדורים מרדדים על משטח מקומח ואז קורצים מהם עיגול בקוטר 24 ס"מ.

בתוך כל עיגול מניחים כמות נדיבה של מלית (כשתי כפות גדושות) בצורה של חצי עיגול. משאירים מעט מקום בשוליים. מניחים את המחצית הריקה על המלית כך שנוצר חצי עיגול וצובטים את השוליים.

מורחים את המאפים בביצה טרופה ואופים כ15 דקות, עד שפני המאפה זהובים ונקישה עליו משמיעה קול חלול.

בתיאבון!

14/08/09 - תגובה אחת

חזרתי (בראוניז ריבת חלב ועוד כמה תובנות)

בראוניז ריבת חלב

הרבה זמן לא כתבתי. שילוב של עומס בלימודים ובחיים עם מזג האוויר שגרם לי להירתע מלהדליק את התנור. ובכל זאת, בסוף כתבתי את כל העבודות שהיה צריך לכתוב (טוב, חוץ מהתזה) ומ' כבר תוהה מה קרה לבחורה שהייתה דואגת לו לעוגה חדשה בכל שבוע. אז ראיתי את המתכון הזה אצל הבלוגר דיוויד לייבוביץ'. השילוב של שוקולד וריבת חלב נשמע לי מנצח והפור נפל.

זה לא המתכון הכי טוב שטעמתי לבראוניז, אבל השילוב אכן מנצח. מצד שני, אין שום בעיה להחליף את המתכון במתכון בראוניז מוצלח אחר (כמו זה למשל) ופשוט להוסיף לו ריבת חלב. אם אתם מחליטים לעשות זאת, כדאי להוריד מכמות הסוכר במתכון, כיוון שריבת החלב מתוקה.

בראוניז ריבת חלב

מחממים תנור ל170 מעלות.

במיקרוגל (או בסיר על אש קטנטנה) ממיסים בזהירות:

100 גרם חמאה

עם

170 גרם שוקולד מריר (אני השתמשתי בתערובת של 70% ו55% מוצקי קקאו כי זה מה שהיה לי בבית)

שוקולד וחמאה

אחרי שהתערובת נמסה מערבבים אותה ומוסיפים

1/4 כוס קקאו

1/2 כוס סוכר

מערבבים ומניחים לתערובת להצטנן מעט. כעת מוסיפים לתערובת בהדרגה

3 ביצים גדולות

אחרי שהביצים נבלעו מוסיפים

1 כוס קמח (כרגיל, מערבבים רק עד שהקמח נבלע בתערובת כדי שלא תצא עוגת חנק)

מצפים בנייר אפיה תבנית מרובעת קטנה. שופכים לתבנית חצי מכמות הבלילה. עליה מורחים:

כ1/2 כוס ריבת חלב (אפשר גם להכין בבית)

מורחים ריבת חלב

ובעזרת סכין מערבבים מעט לדוגמת שיש.

עכשיו שופכים לתבנית את המחצית השנייה של הבלילה וגם עליה מפזרים

כ1/2 כוס ריבת חלב

הפעם יוצרים "איים" של ריבת חלב בעזרת כף ושוב יוצרים דוגמת שיש בעזרת סכין.

שיש

אופים כ35 דקות עד שפני העוגה יציבים ושחומים.

בתיאבון!

בראוניז ריבת חלב

*רואים את זה? זה קצת יותר מדי אפוי (שלא לומר, טיפה שרוף…) אז קצת פחות.

ועכשיו לתובנות:

  • לפני כמה שבועות ניסיתי להכין מאפה עלי גפן שהופיע גם ב"על השולחן" וגם כאן. יצא מ-ע-ו-ל-ה! הכנתי גם עם וגם בלי בשר. בשני המקרים הורדתי את הצימוקים, הקינמון ואגוז המוסקט כי אני לא מתה על זה. רוצו וקיטפו עלי גפן עכשיו, לפני שיגמר… בפעם הבאה אנסה עם אורז מלא.
  • ואגב אורז מלא – השבוע הכנתי לי לתומי אורז כשלפתע, מיד אחרי שרתחו המים, נגמר הגז. כיוון שכבר לא היה לי מה להפסיד (וגם היינו רעבים), הדלקתי תנור על חום גבוה והכנסתי את האורז פנימה, בסיר עמיד בתנור. אחרי כ30 דקות הוצאתי אורז מלא הכי טעים שטעמתי. אוורירי ומעולה. זו הייתה הארה של ממש, אם כי לא מפתיעה במיוחד, בהתחשב במתכון הזה, שיושב כבר כמה חודשים ומחכה שאנסה אותו.

המתכון בקיצור:

בראוניז ריבת חלב

מחממים תנור ל170 מעלות.

ממיסים בזהירות:

100 גרם חמאה

170 גרם שוקולד מריר

מערבבים ומוסיפים

1/4 כוס קקאו

1/2 כוס סוכר

מערבבים ומניחים לתערובת להצטנן מעט. מוסיפים לתערובת בהדרגה

3 ביצים גדולות

מוסיפים

1 כוס קמח

ומערבבים

מצפים בנייר אפיה תבנית מרובעת קטנה. שופכים לתבנית חצי מכמות הבלילה. עליה מורחים:

כ1/2 כוס ריבת חלב

ובעזרת סכין יוצרים דוגמת שיש.

שופכים לתבנית את המחצית השנייה של הבלילה וגם עליה מפזרים

כ1/2 כוס ריבת חלב

הפעם יוצרים "איים" של ריבת חלב בעזרת כף ושוב יוצרים דוגמת שיש בעזרת סכין.

אופים כ35 דקות.

בתיאבון!

9/08/09 - 2 תגובות

טארט לימון ושוקולד מריר

IMG_1561

הבטחתי בצק פריך קצת אחרת, אז הנה זה בא!

בקורס הקונדיטוריה שעשיתי, ובכלל בכל ספרי הבישול שקראתי ותוכניות הבישול שראיתי, מלמדים תמיד שהדבר הכי חשוב בהכנת בצק פריך, הוא שיהיה קר. יש אפילו מי שממליץ לקרר את הקמח ואת הקערה לפני ההכנה. אומרים לנו שבצק פריך חייב את הקור ולאחריו מכת חום, אחרת הוא לא יהיה פריך.

אז זהו, שלא…

הבלוגר דיוויד לבוביץ' פרסם לא מזמן מתכון לבצק פריך שהכנתו פשוט הפוכה מכל מה שהכרתי (וגם הוא) עד היום. הרעיון הוא להכניס את כל החומרים, פרט לקמח, לקערה עמידה בחום, לחמם אותם בחום גבוה למספר דקות ואז להוציא ולערבב את הקמח. אין צורך בקירור או המתנה לפני שמרדדים או אופים והבצק לא מתכווץ, כמו שקורה לפעמים עם בצקים פריכים אחרים. אני אימצתי את המתכון הזה בחום (במלוא מובן המילה…)

ולטארט עצמו- ראיתי אותו כבר די מזמן בכתובת הזו והוא קרץ לי מאד. ההזדמנות הראשונה לא הגיעה, אז יצרתי אותה. אחרי שבוע עמוס במיוחד הרגשתי קצת צורך בתרפיית אפיה, אז החלטתי להכין את הטארט לארוחת ערב של יום שישי אצל ההורים של מ'.

למרות שקצת חששתי מהשילוב של לימון ושוקולד מריר, הטארט יצא נפלא. הוא עדין מאד ונימוח. טעמו משתבח אחרי לפחות יממה במקרר, אבל הוא טעים מאד גם אם אוכלים אותו אחרי שעה בלבד של קירור. אני חייבת להזהיר שזו לא מעט התעסקות. צריך להכין בצק ושתי שכבות של טארט, שאחת מהן היא בטכניקה שצריך מעט היכרות עם המטבח כדי להצליח בה, אבל הטארט מרשים מאד ושווה את המאמץ.

טארט לימון ושוקולד מריר (לתבנית טארט בקוטר 26 סמ')

בצק

מחממים תנור לחום גבוה (210 מעלות)

בסיר או קערה עמידה בתנור שמים

120 גרם חמאה

11/4 כף שמן צמחי (לא זית, אלא אם אתם מתכננים מילוי מלוח)

4 כפות מים

11/2 כף סוכר

קורט מלח

ושמים את הקערה בתנור לכ15 דקות, עד שהחמאה נמסה והיא מתחילה להשחים מעט.

IMG_1535

מוציאים את הקערה מהתנור (בזהירות, זה חם ומבעבע), לא מכבים את התנור ומוסיפים

210 גרם (כוס וחצי) קמח

מערבבים בעזרת כף, עד שנוצר כדור בצק שנפרד מדפנות הקערה.

IMG_1536

*אם נראה לכם שהבצק קצת שחום מדי, אתם צודקים. השתמשתי בשליש קמח כוסמין מלא.

מקררים את הבצק מעט, רק עד שאפשר לגעת בו בידיים. משטחים אותו בעזרת הידיים עד שהוא מכסה את תחתית ודפנות התבנית.

דוקרים את הבצק בעזרת מזלג, כדי שהוא לא יתפח בזמן האפייה וישבר אחר כך. מכניסים לתנור ואופים כ15 דקות, עד שהבצק זהוב ויפה.

מוציאים מהתנור ומיד מורחים על הבצק

חלבון ביצה אחד (תיכף תשמעו מה עושים עם החלמון. לא השארנו אותו מיותם)

כיוון שהבצק חם, החלבון מתבשל וגם אוטם את הקלתית.

בזמן שהבצק בתנור, אפשר להתחיל להכין את קרם הלימון

לקרם לימון:

לוקחים

2 לימונים גדולים

מגרדים את קליפתם (רק החלק הצהוב, ללא הלבן) וסוחטים את המיץ. אמורה לצאת כמות של בערך

3/4 כוס מיץ לימון

אם יוצא פחות, כדאי להשלים את הכמות עם לימון אחר.

מכינים "באן מארי" (שזה "אמבט מִריָם בצרפתית) ממלאים סיר בערך עד לרבע שלו במים ומניחים מעליו קערה חסינת חום (זכוכית או מתכת). מרתיחים את המים ואת כל מה שעושים מעכשיו, עושים על הקערה העליונה. הרעיון הוא שמה שאנחנו מכינים יהיה חם, אבל לא חם מדי, אלא רק יתחמם מחום האדים. לכן חשוב גם שהמים לא יגעו בתחתית הקערה.

בקערה (שעל הסיר) מניחים

3/4 כוס סוכר

גרידת הלימון

ומערבבים.

IMG_1543

בקערה נפרדת מערבבים

2 ביצים

חלמון אחד (זוכרים שהבטחתי שלא נשאיר אותו מיותם?)

ואת מיץ הלימון.

את התערובת הזו שופכים לקערה עם הסוכר וגרידת הלימון ומתחילים לטרוף במרץ (עם מטרפה). אל תפסיקו לטרוף כי תצא לכם מקושקשת בטעם לימון. מדי פעם זוכרים לגרד גם את דפנות הקערה.

IMG_1545

טורפים עד שהתערובת מתעבה והמטרפה משאירה סימנים בקרם.

מורידים את הקרם מהאש, מסננים אותו (זה לא הכרחי אבל כדאי כי שמנו המון גרידת לימון וזה יפריע למרקם) ומעבירים לבלנדר או מעבד מזון.

חותכים לקוביות

60 גרם חמאה (במתכון המקורי זה 140 גרם אבל לא יכולתי לחשוב על כל כך הרבה חמאה בקרם. הורדתי ויצא מעולה)

מפעילים את הבלנדר ומוסיפים את קוביות החמאה בהדרגה.

נותנים לקרם להתקרר מעט ובינתיים מכינים גנאש

גנאש שוקולד מריר

גנאש מורכב למעשה מכמויות שוות (פחות או יותר) של שמנת מתוקה ושוקולד, שממיסים יחד. הכמויות במקרה הזה הן:

125 גרם שוקולד מריר משובח (אני השתמשתי בשוקולד שמכיל 70% מוצקי קקאו, זה עושה את ההבדל)

125 גרם (חצי מיכל) שמנת מתוקה 32% או 38%

אפשר לעשות זאת על באן מארי או במיקרו. אני בדרך כלל משתמשת במיקרו, אבל במקרה הזה המים כבר היו חמים והסיר מוכן, אז המסתי על הסיר.

IMG_1552

מרכיבים את הטארט:

על הקלתית שופכים את גנאש השוקולד ומצננים כחצי שעה במקרר. מוציאים את הטארט מהמקרר ומורחים עליו את שכבת קרם הלימון. מחזירים למקרר לשעה לפחות, עדיף אפילו לחכות יממה. קרם הלימון מתעדן והטעמים משתלבים טוב יותר.

IMG_1565

בתיאבון!

המתכון בקיצור:

טארט לימון ושוקולד מריר (לתבנית טארט בקוטר 26 סמ')

בצק

מחממים תנור לחום גבוה (210 מעלות)

בסיר או קערה עמידה בתנור שמים

120 גרם חמאה

11/4 כף שמן צמחי (לא זית, אלא אם אתם מתכננים מילוי מלוח)

4 כפות מים

11/2 כף סוכר

קורט מלח

ושמים את הקערה בתנור לכ15 דקות, עד שהחמאה נמסה והיא מתחילה להשחים מעט.

מוציאים את הקערה מהתנור ומוסיפים

210 גרם (כוס וחצי) קמח

מערבבים בעזרת כף, עד שנוצר כדור בצק שנפרד מדפנות הקערה. מקררים את הבצק מעט ומשטחים אותו בעזרת הידיים.

דוקרים את הבצק בעזרת מזלג ואופים כ15 דקות, עד שהבצק זהוב ויפה.

מוציאים מהתנור ומיד מורחים על הבצק

חלבון ביצה אחד

לקרם לימון:

לוקחים

2 לימונים גדולים

מגרדים את קליפתם וסוחטים את המיץ. אמורה לצאת כמות של בערך

3/4 כוס מיץ לימון

מכינים "באן מארי"

בקערה (שעל הסיר) מניחים

3/4 כוס סוכר

גרידת לימון

ומערבבים.

בקערה נפרדת מערבבים

2 ביצים

חלמון אחד

ואת מיץ הלימון.

את התערובת הזו שופכים לקערה עם הסוכר וגרידת הלימון ומתחילים לטרוף במרץ (עם מטרפה). טורפים עד שהתערובת מתעבה והמטרפה משאירה סימנים בקרם.

מורידים את הקרם מהאש, מסננים אותו ומעבירים לבלנדר או מעבד מזון.

חותכים לקוביות

60 גרם חמאה

מפעילים את הבלנדר ומוסיפים את קוביות החמאה בהדרגה.

גנאש שוקולד מריר

ממיסים יחד

125 גרם שוקולד מריר משובח

125 גרם (חצי מיכל) שמנת מתוקה

מרכיבים את הטארט:

על הקלתית שופכים את גנאש השוקולד ומצננים כחצי שעה במקרר. מוציאים את הטארט מהמקרר ומורחים עליו את שכבת קרם הלימון. מחזירים למקרר לשעה לפחות, עדיף אפילו לחכות יממה.

22/05/09 - להגיב

שיעור טבע

הנבטה

כשהייתי ילדה, לא היו שיעורי "מדעים" או "ביולוגיה" בבית הספר היסודי. למדנו "טבע". רוב השיעורים נערכו במעבדה האפלולית, בין דוגמאות של שלדים, תרשימים אנטומיים של גוף האדם ועוברים של כל מיני חיות בצנצנות פורמלין. בחלק מהשיעורים היינו יוצאים לטבע, לחקור ולסייר בסביבות הקיבוץ, אבל השיעורים שזכורים לי ביותר מאותם שנים, היו השיעורים בהם היינו מנביטים שעועית. לכל ילד הייתה פיסת צמר גפן משלו, עם כמה פולים של שעועית. אנחנו היינו אחראים להשקות את צמר הגפן, עד שהשעועית נבטה. אני תמיד הייתי מאלו שהשקו יותר מדי, או פחות מדי, או קצת משניהם, כך שהרבה פעמים לא יצא כלום מהשעועית שלי, אבל עד היום אני זוכרת את הפלא של נביטת השעועית וכמה אהבנו לראות כל יום מה השתנה בחלקה הקטנטנה שלנו.

היום, כשמדברים על נבטים, מדברים על בריאות. אומרים שהם שופעים בויטמינים, אנזימים ומה לא, ושיש בהם את כל היתרונות שיש בצמחים הבוגרים, רק שהם הרבה יותר זמינים לגוף. אני בעיקר עדיין מוקסמת מהתהליך… חוץ מזה, גיליתי גם שקטניות מונבטות, מבושלות או לא, טעימות לי הרבה יותר מאשר קטניות שאינן מונבטות.אני הכנתי נבטוטים (נבטים קטנים, בהם הזרע עדיין קיים), בין השאר כי לא הייתה לי סבלנות להנביט את הקטניות עד הסוף, אך גם כיוון שאני לא אוהבת במיוחד את טעמם של נבטי המאש (שהיא השעועית שממנה מנביטים את ה"נבטים הסיניים" המוכרים. אפשר להשיג את השעועית עצמה בחנויות טבע) ומעדיפה את הנבטוטים.

לפניכם יומן מצולם של הנבטה. חלק הצליח וחלק לא. אני אביא גם את מסקנותיי לגבי מה לא לעשות. באופן עקרוני אני חייבת לומר שזה תהליך פשוט, ובעיני גם מהנה. רק צריך סבלנות והתמדה.. חשוב מאד להשתמש רק בדגנים/קטניות מלאים (כלומר לא מקולפים) ולא חצויים.

קחו לעצמכם 4 ימים עד שבוע לתהליך כזה, אורך הזמן תלוי בזרעים שאתם מבקשים להנביט. שעועית המאש היא הקלה והמהירה ביותר להנבטה, אורז לוקח הרבה יותר זמן.

יום 1 – השריה

משרים את הקטניות שאותן רוצים להנביט בקערות (נפרדות) עם מים. אני השריתי: עדשים כתומות, עדשים ירוקות, אורז מלא, גריסים ושעועית מאש

השרית הזרעים

בתמונה: משמאל למעלה לפי כיוון השעון – עדשים ירוקות, שעועית מאש, אורז מלא, גריסים, עדשים כתומות.

אחרי היום הראשון גיליתי שבעצם העדשים הכתומות הן חצויות ולכן אי אפשר יהיה להנביט אותן. הכנתי מהם מג'דרה.

יום 2-5 – הנבטה

כעת יש לסנן את הזרעים ולהניח אותם במקום חשוך אך חמים. חשוב לשמור על לחותם, אך לא להספיג אותם במים, כדי שלא ירקבו. אני הנחתי אותם ביחד בתבנית, מה שהסתבר כטעות כיוון שהאורז המלא והגריסים הרקיבו וקיבלו ריח לא נעים. אני ממליצה לשים במסננת, כך שיישארו לחים אך לא תהיה הצטברות של מים בתחתית הכלי. בכל אופן, כדאי להשקות את הזרעים בערך פעמיים או שלוש ביום, תלוי בחום החדר וחשוב מאד לכסות במשהו, כדי שלא יהיה אור.

היום השני:

יום שני

הזרעים תפוחים מהמים אך עוד לא רואים התחלה של נביטה. בין תמונה לתמונה הזרעים נשארים מכוסים במגבת, שהרמתי רק לצורך השקיה וצילום.

היום השלישי:

יום שלישי

בשעועית המאש כבר רואים התחלה של נביטה.גם העדשים כבר החלו לנבוט אבל קשה לראות בתמונה. באורז ובגריסים נוצרו נקודות לבנות בראש כל גרגר, שהן התחלת הנביטה, אך עוד לא הספיק לצאת נבט.

היום הרביעי:

היום הרביעי

ביום הרביעי לא הייתי בבית ולא יכולתי לדאוג לנבטים. זה גם היה היום שאחריו הרחתי שהאורז והגריסים החלו להירקב. קחו זאת בחשבון ואל תנביטו אם אתם יודעים שלא תוכלו לדאוג לנבטים. למרות זאת, רואים שגם בשעועית וגם בעדשים כבר יש נביטה. האמת שגם הגריסים החלו לנבוט אבל הרגתי אותם לפני שהספיקו להתפתח…

היום החמישי:

היום החמישי

רואים את ה"זקן" שיש לשעועית ולעדשים? יש נבטוטים! הצלחנו! עכשיו יש להעביר את הנבטוטים למקרר, שלא ירקיבו. אם אתם מעוניינים בנבטים ממש, המשיכו את התהליך עוד יום- יומיים.

מה מכינים מהנבטוטים? כל דבר שהייתם מכינים מהקטניות המקוריות. אפשר לבשל אותם ואפשר לאכול אותם טריים. אני הכי אוהבת אותם לא מבושלים. הנבטוטים מעשירים כל סלט, הם פריכים ומלאי טעם וכמובן מוסיפים המון המון בריאות!

מה אני הכנתי? סלט סלק חי עם נבטוטים ותפוחי עץ, שפירוט שלו יגיע בקרוב מאד.

אני ממליצה בחום להתנסות בהנבטה ביתית. מלבד הבריאות והטעם, ההנבטה היא תהליך מרתק בעיני, גם שנים רבות אחרי שעברתי את בית הספר היסודי. ילדים ישמחו מאד להתנסות בכך יחד איתכם וגם הכישלונות הקטנים הם חלק מהחוויה.

אז שיהיה לכם שיעור טבע נעים!

15/02/09 - להגיב

מ-ת-נ-פ-ל-י-ם!!

IMG_0741 הפוסט הזה הוא מחווה לאחי נתאי, שחזר זה עתה ממילואים. לנתאי יש מתכון אחד, מוצלח במיוחד (ומי שמכיר אותי יודע שזו מחמאה מאד רצינית, שלא הייתי נותנת לו לולא כל המילואים האלה). המתכון נקרא בפשטות "מתנפלים" ומה שהופך אותו לכל כך טוב, היא העובדה שהוא יכול להתאים כמעט לכל דבר – מרק, מוקפץ, תבשיל ירקות וכפי שתראו תיכף, גם למאפינס…

נשמע מוזר? נתאי מסביר על המתכון כאן. כיוון שהוא כותב הרבה יותר טוב ממני, אשאיר לו את מירב התיאורים ורק אסביר שהרעיון העומד מאחורי מתכון ה"מתנפלים" הוא להשתמש בכל מה שיש בבית ותאריך התפוגה שלו כבר מאד מאד קרוב (אתמול נניח…). עוד עיקרון חשוב הוא שמתכון מתנפלים לא יכול להיות רב שלבים או מסובך, ובטח שאסור לקנות מצרכים במיוחד בשבילו.

הכנת מאפינס מתנפלים היא קצת שונה ממתכון המתנפלים הקלאסי, בכך שכאן יש צורך במתכון, אבל כזה שאפשר לשנות לפי מה שיש בבית. לכן בחרתי מתכון של מאפינס חמאת בוטנים, בננה ושוקולד צ'יפס מתוך הבלוג המצוין Food Blogga.

על מה התנפלתי? חמאת בוטנים שקניתי כדי לעשות רוטב לסלט לפני כמה חודשים ומאז נזנחה על המדף, בננות שמ' כבר לא היה מוכן לאכול, אולי כי הן נראו כך:IMG_0703

ושמנת מתוקה לבישול 10% שמפאת כבודה לא אספר מה היה תאריך התפוגה שלה.

לסיום, אוסיף רק שיש דבר אחד קבוע במתכון מתנפלים – הוא תמיד יוצא טעים!

ולמתכון עצמו:

מאפינס בננות, חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

מחממים תנור ל180 מעלות.

מערבבים:

2 כוסות קמח

1/2 כוס סוכר חום

1/4 כוס סוכר לבן (אין שום בעיה לשים שלושת רבעי כוס סוכר לבן או חום, מה שיש בבית).

שקית אבקת אפיה

קורט מלח (בערך רבע כפית)

1/2 כפית קינמון

הנה כל ה"יבשים" יחד:

IMG_0710 עכשיו מועכים בעזרת מזלג:

3 בננות

ככל שהן יותר שחורות, תכולת הסוכר שלהן יותר גבוהה ולכן הן יותר מתאימות לבישול. אז אל תתביישו, זה לא רקוב, זה "דבש"…

את הבננות המעוכות מערבבים (בקערה נפרדת מזו של החומרים היבשים) עם:

2 ביצים

1/2 כוס חמאת בוטנים (לא משנה אם יש בה חתיכות או לא)

3/4 כוס שמנת

במתכון המקורי משתמשים בחלב. כאמור, מה שיש לכם בבית והוא לבן ונוזלי יתאים.

עכשיו מאחדים את שתי התערובות. אני יודעת שכבר אמרתי את זה אבל אי אפשר להדגיש יותר מדי – לערבב רק עד שהתערובת נעשית אחידה ולא יותר!

אחרי שכל גושי הקמח נעלמו, מערבבים לתוך התערובת:

1/4 כוס שוקולד צ'יפס

אני השתמשתי בשוקולד 70% מוצקי קקאו (מה שאומר שהוא מריר במיוחד) אבל כל שוקולד יתאים. אפילו טבלת שוקולד שקצצתם לחתיכות לא קטנות.

IMG_0722

זהו. נותר רק להעביר את הבלילה לתבנית מאפינס (או תבנית אינגליש קייק). לי יצאו 12 מאפינס ועוד עוגה בתבנית מוארכת קטנה.

אופים כ15-20 דקות בתנור שחומם מראש, עד שקיסם שננעץ במרכז המאפין יוצא יבש.

IMG_0730

IMG_0731

בתיאבון!

מאפינס בננות, חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

מחממים תנור ל180 מעלות.

מערבבים:

2 כוסות קמח

1/2 כוס סוכר חום

1/4 כוס סוכר לבן

שקית אבקת אפיה

קורט מלח

1/2 כפית קינמון

בקערה נפרדת מועכים בעזרת מזלג:

3 בננות

מערבבים עם:

2 ביצים

1/2 כוס חמאת בוטנים

3/4 כוס שמנת או חלב

מאחדים את שתי התערובות ומקפלים פנימה

1/4 כוס שוקולד צ'יפס .

אופים כ-15 דקות, עד שקיסם שננעץ במרכז המאפין יוצא יבש.

21/01/09 - 2 תגובות

איך מפלטים פרי הדר?

IMG_0368

מפָ-מה? מְפָלטִים. מלשון פִילֶה. כלומר – מפרקים את פרי ההדר לפלחים ללא קליפה פנימית או חיצונית.

לפני כמה ימים ניסיתי להסביר בעל פה איך עושים זאת אבל לא ממש הצלחתי. ואז מ' הציע – אולי תכתבי על זה בבלוג? אז כתבתי…

למה זה טוב? שאלה טובה. לסלט פירות, לעוף מוקפץ בתפוזים ולכל מתכון שבו רוצים פלחים יפים וייצוגיים של פרי הדר, בלי קליפה פנימית. אילו פירות הדר? אני השתמשתי בתפוז אבל הכל הולך. לא ניסיתי עם פומלה. אני לא בטוחה שלא יותר פשוט לקלוף אותה ביד ולא בעזרת סכין, אבל אפשר לנסות.

מתחילים?

דבר ראשון, מסירים את שני הקצוות של פרי ההדר.

IMG_0357 אל תחששו להגיע לבשר הפרי עצמו. זאת המטרה, להסיר את כל הקליפה הלבנה.

עכשיו מעמידים את התפוז (או כל פרי הדר אחר) על אחד הקצוות ועוקבים עם הסכין אחרי קווי המתאר של הפרי, כך שמורידים את כל הקליפה, הכתומה והלבנה. נשמע מסובך, אבל זה די פשוט.

IMG_0361 ממשיכים כך סביב כל התפוז. לאחר מכן עוברים על התפוז שוב, ל"תיקונים". מורידים את כל הקליפה הלבנה שנותרה.

בסוף זה נראה כך:

IMG_0363לא הכי אטרקטיבי בעולם, אבל חכו..

לוקחים את התפוז ביד ועוברים עם הסכין בסמוך לקווי הפלחים. זה קצת מקווצ'ץ' את התפוז אבל אל תפחדו לעבור עם הסכין עד למרכז התפוז, הנה, כך:

IMG_0366 משחררים כל פלח מהקליפה הפנימית שלו, משני צידיו.

IMG_0370

בסוף תישארו עם ערימה של פלחים בצד אחד ומשהו שנראה כמו שלד של תפוז בצד השני. כל הכבוד! הצלחתם!

IMG_0374

נכון, נראה שזאת התעסקות רצינית בשביל כמה פלחים של תפוז, אבל זה הרבה יותר פשוט מלנסות להוריד את הקליפה הפנימית ביד ודורש הרבה פחות מיומנות ממה שנראה בתחילה. אה, עוד משהו. לי יש סכין מגניב לאללה, אבל זה עובד גם עם הסכין הכי פשוט. מניסיון.

בתיאבון!

6/01/09 - להגיב

 

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏